בעיות של בייביסיטריות (או בייביסיטרים, לא שופטת;))

-|3|-

כשאת מגיעה בלילה והם עוד לא ישנים, והם בעייתיים ולא רוצים לישון, את משתמשת בשלושת השלבים הנל:

1.בקשה בנועם וביופי

את מבקשת מהם יפה ללכת לישון, זה בדרך כלל לא הולך, אבל לעולם אל תאבדי תקווה:)

2. שלב האיומים/ השוחד

את מתחילה בלנסות לשחד אותם. במה? במה לא! בממתקים, צעצועים, שטויות שילדים אוהבים, את ממשיכה להבטיח ללא גבולות שבפעם הבאה שתגיעי, אם הם היום יתנהגו יפה, את תביאי להם שטויות. ואם זה לא עובד,
את מאיימת. מאיימת מנתניה ועד אילת. מאילת ועד לארהב. מאיימת.
להתקשר לאמא, להתקשר לאמא, לא להיות חברה שלך, להתקשר לאמא.
אם הם מאוד מתעקשים, תעשי את עצמך מדברת עם האמא (כמובן שזה מביך מדי להתקשר באמת כי זה בעצם דרך שבה את מראה שאת לא מסתדרת עם הילדים האלו. וזה לא טוב. כי זמן=כסף. שאת כנראה צריכה. למרצדס זהובה. כשתוציאי רישיון.)

3. שלב התחנונים

הנה הגענו אל השלב שאותו אני הכי שונאת, אבל הוא עובד (לפעמים), שלב התחנונים.
בעיניים נוצצות ורושפות, את מנסה לדבר אל ליבם של ילדים קטנים שהרגע למדו לדבר, חלקם אפילו לא יודעים ללכת, חלקם כבר בכיתה ב, אבל זה לא משנה, את נואמת נאום ארוך ומייגע על כמה שקשה לך, ושהם ילדים טובים, ושיעשו הפתעה לאמא ואבא, ושיעזבו אותך בשקט. זה עובד, נראלי, זה פשוט תלוי אצל מי את.

(יש עוד שלב, שאותו אשים בסוגריים, כי באלי. בכל מקרה, הוא נקרא שלב ה''אחות הבכורה והבוגרת'' או האח, תלוי אצל מי את נמצאת. את פונה אל הבכור/ה בבית, ומבקשת שיעזרו לך להשליט סדר באחים הקטנים שלהם. אם הבקשה היפה לא עובדת, את משחדת בסרט מהטלפון שלך. זה תמיד עובד! ואת לא באמת נותנת לו לראות סרט, אחרי שהוא עוזר לך עם אחיו, את מבקשת שילך ויחכה לך במיטה, שאת כבר תבואי. ולא, את לא באה.)

יש מצב שבפרק הזה יצאתי רעה?

תדמיינו אותי עושה את כל השיט הזה בחיוך ונועם הליכות אוקיי?