אני פתטית ולא כנה,
אני מציגה דמות שהיא לא אני וזה רע,
אני משקרת לכולם ואז בוכה.
אני כבר לא זוכרת מי הייתי,
רק אותי המתלוננת והכועסת.
הרגעים היחידים שאני מרשה לעצמי,
להיות שמחה זה רק מתחת לשמיכה,
כשאני חולמת חלומות וישנה.
חלומות על איך הכל ישתנה כשאגדל,
אבל אז אני מתעוררת ומבינה,
שזה רק שקר דל.
______________________________________
באוטובוס בדרך חזרה מבית ספר🤠✌🏽
