פרק 12

306 15 21
                                    

יום האהבה תם והזוג המרוצה יצא מן הבקתה, מוקירים כל רגע שהעבירו בה. כשפסעו על השביל לכיוון היציאה מהכפר, ריח של אדמה רטובה מילא את אפם. "אני אוהב את הריח הזה של הגשם" ג'ימין אמר כשעצם עיניים ושאף פנימה את הריח הטרי, מנענע את ידו של ג'ונגקוק בשלו.

"תמיד הגשם הראשון מריח כל כך טוב, זה כאילו אנחנו לא זוכרים את הריח הזה בין שנה לשנה עד שהחורף מגיע ומעלה לך זיכרונות" ג'ונגקוק השיב וג'ימין פנה כדי להביט בו. "איזה זיכרונות הריח הזה מעלה לך?" הוא שאל וזה גרם לג'ונגקוק לחייך, "זה מזכיר לי שלמדנו על עונת החורף בגן, והגננות הראו לנו תמונות של כל ציפורי החורף. הציפור הכי אהובה עליי הייתה דוכיפת, המניפה הזו שיש לה על הראש נראית כל כך מגניבה ותמיד כשהתחיל החורף הייתי יוצא לחפש אותה בשכונה ואימא שלי הייתה כועסת עליי כי היא פחדה שאתקרר" ג'ונגקוק צחקק וג'ימין נעצר לפתע.

"מה?" ג'ונגקוק שאל והסתובב אליו בגופו, "אני פתאום מבין שלא סיפרת לי מה עם ההורים שלך כיום" ג'ימין אמר וכיווץ את גבותיו, "כלומר, סיפרת לי על הילדות שלך ועל כך שהם גידלו אותך טוב אבל לא אמרת לי על ההווה.. אלא אם בכוונה אתה לא רוצה לספר ואז זה בסדר" ג'ימין הרגיע וג'ונגקוק לקח צעד קרוב יותר אליו, מחזיק גם את ידו השנייה.

"ההורים שלי בסדר גמור. הם עדיין גרים בבוסאן ואנחנו בקשר די טוב, אני פוגש אותם בחגים או בימי הולדת והם יודעים שעברתי לסאול עם החברים שלי, הם שמחו בשבילי על כך שרציתי התחלה חדשה ונסעתי רחוק כדי ללמוד באוניברסיטת סאול, אז אני מניח שהם גאים בי" ג'ונגקוק סיפר בחיוך והדביק את ג'ימין בו, אך מהר מאוד פניו של ג'ימין נפלו.

"מה יש?" ג'ונגקוק שאל ואחז בפניו של ג'ימין, גורם לו להרים את עיניו. "שום דבר" ג'ימין נענע בראשו וחייך שוב, אבל ג'ונגקוק לא האמין. "אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל, נכון?" ג'ונגקוק שאל ורכן מטה כך שפניו היו צמודות לפניו של ג'ימין. ג'ימין הנהן בתוך כפות ידיו הגדולות של ג'ונגקוק ואז פלט אנחה ארוכה, "אני יודע, תודה" ג'ימין המשיך לחייך וזה הדאיג את ג'ונגקוק עוד יותר.

"אז?" הצעיר לחץ וג'ימין הרים את ידיו כדי לאחוז באהובו, "סתם, מחשבות על המשפחה שלי.." ג'ימין הודה לבסוף וג'ונגקוק לחץ נשיקה על מצחו של הבוגר ממנו. "אני מקווה להוות מקום חמים ונוח בשבילך, כמו שאתה מרגיש שסויאנג הוא אחיך הגדול. אנחנו נהיה המשפחה שלך עד היום שמשפחתך תבין מה היא מפסידה" ג'ונגקוק הבטיח אך זה העציב את ג'ימין עוד יותר.

"שום דבר לא יכול להחליף משפחה אמתית" ג'ימין לחש וג'ונגקוק הסכים בהנהון אך מחא בכל זאת, "נכון, אבל אני אעשה הכל כדי למלא מספיק מקום בלב שלך כך שלא תרגיש חסרון, בייבי" ג'ונגקוק לחש בחזרה וקצוות פיו של ג'ימין התעקלו מעט מעלה באושר לפני שהוא צעד פנימה לתוך חיבוקו החמים של ג'ונגקוק. "תודה ג'ונגקוקי, אני מעריך את זה" ג'ימין אמר בעמעום לתוך כתפו ולאחר כמה דקות הם המשיכו לצעוד לעבר היציאה.

One Night Stand // Jikook (boyxboy)Where stories live. Discover now