There's nothing like love

19

נ.מ לואי:

עברו יומיים מאז שאני והארי נפרדנו, זה כואב, ביום הראשון לא הפסקתי לבכות, ביום השני נייל לא עזב אותי, ראינו סרט, אכלנו חטיפים, ועכשיו היום השלישי, היום הולדת שלי.

כולם מתארגנים ליציאה מהפנימייה בחזרה הביתה, לא כולם חוזרים כמובן ואני ונייל בינהם, ״מזל טוב לו!״ נייל מעיר אותי בצעקה ומפוצץ עלי קונפטי, מרוב בהלה אני נופל מהמיטה ואני שומע את נייל צוחק בקולי קולות, ״מאיפה הבאת קונפטי בכלל?!״ אני שואל בכעס בזמן שאני קם, ״זה סוד״ הוא עונה לי בתחמנות ואני מרים גבה בשאלה

אני מנסה כמה שפחות לחשוב על הארי במהלך היום, זה קשה,
הוא אולי חתיכת זבל קטן אבל אני עדיין מאוהב בו...

מספר הימים שנשארו לחופשת כריסמס: עשר

״לו, תקום, קדימה זאת היום הולדת שלך בוא נלך לעשות משהו״ נייל אומר לי, אחרי שהוא העיר אותי הלכנו לאכול וחזרתי לישון ולראות נטפליקס, ״לא באלי״ אני אומר בחוסר חשק כמו ילד קטן, ״יש לי הפתעה שאני חושב שתאהב רק תקום כבר״ נייל אומר בקופצניות מתרגשת, נאנחתי קם מהמיטה האהובה שלי, ״אני אתקלח ונלך״, נייל הנהן ונכנסתי להתקלח.

יצאתי מהמקלחת כבר מאורגן, שמתי נעליים ויצאנו, ״לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי את נייל ״זאת הפתעה!״ הוא אמר בהתרגשות, הנדתי בראשי בחיוך, שהגענו ליציאה של הפנימייה נייל שם לי כיסוי עיניים ״מוכן?״ הוא שאל ״כן״ עניתי חסר סבלנות,

שמעתי דלתות נפתחות ״תוריד את הכיסוי״ נייל אמר, הורדתי את הכיסוי, ״הפתעה!!״ כולם היו שם, אימא, לוטי, פיבי, דייזי ופיזי
(ה.כ זה כאב לכתוב את זה...)

הם פוצצו עליי קונפטי ״אימא!״ צעקתי ורצתי אליה לחיבוק
(ה.כ אני אשכרה בוכה פה כמו מטומטמת) ״מזל טוב לולו״ היא אמרה לי ״ומה איתנו?״ שמעתי את לוטי, התנתקתי מאימא והלכתי לחבק את האחיות שלי, דמעות עמדו בעיני,

״א-איך?״ שאלתי ומשכתי באפי לרסן את הדמעות, ״בדקנו שוב את מזג האוויר והחלטנו לבוא לפה לפני שהסופה תבוא כי לא רצינו לפספס את היום הולדת שלך״ אימי אמרה, ״שכרנו שתי חדרים במלון, רבע שעה מהפנימייה לשבוע, ככה נוכל להיות ביחד רוב החג״ אימא שלי אמרה ״תודה״ אמרתי לה וחיבקתי אותה שוב ״אל תודה לי, זה היה רעיון של מישהו אחר״ היא אמרה והסתכלה על נייל שעמד בצד וצפה בנו בחיוך, ״בלונדי אני אוהב אותך!״ צעקתי וקפצתי עליו, כולנו צחקנו ואימא הציעה שנלך לאכול משהו במסעדה.

אני ונייל חזרנו לחדר אחרי שבילינו כל היום עם אימא שלי והבנות
״אני מותש״׳ נייל אומר, ״גם אני״ השבתי, הטלפון של נייל צלצל ״זה ליאם״ הוא מלמל ויצא לדבר בחוץ, הורדתי את כל הבגדים חוץ מהבוקסר ונכנסתי לישון.