מכתבים שלא שלחתי לך

מכתב שלא שלחתי

אני לא יודעת איפה אני נמצאת יותר..
אני נופלת הרבה..
מחפשת דרכים שונות לפנות בהן ולא ליפול.
להפסיק ליפול. נמאס לי ! נמאס לי להסגר ! להחזיק הכל בפנים ובכל זאת להרגיש ריקה! תלמד לכבד אותי באותה צורה שאני מכבדת אותך. נמאס לי להיות במקום לא ברור . אתה חבר טוב שלי אחד על אחד אבל בבית ספר אני לא קיימת . לפעמים אני מרגישה שאני נופלת עלייך שלא באמת בא לך לדבר איתי מן התעלמות כזו. אני חושבת לבטל את כל מה שקורה בנינו למרות שכיף לי איתך אחד על אחד . אבל מה זה משנה אם בחוץ אתה לא איתי . נמאס לי לכעוס ולהפגע..גם אם אתה לא מבין אותי זה לא משנה. כי זה מה שאני מרגישה..
אל.
מספיק דיי .
אתה לא מובן , אתה כולך לסביב כנות . תגיד . תגיד מה שאתה חושב את מה שאתה מרגיש את מה שאתה עושה.
אתה נהנה לשחק איתי? אתה משחק איתי? או שאתה עיוור אליי.
אני לא קיימת? מה אני בעינייך? חברה טובה? מאהבת ? מה אני ?
תתנהג בהתאם ! תפסיק . מספיק אני לא יכולה יותר להשאר במקום כזה יותר . ומצד שאני אני לא רוצה לחתוך ממך אבל אתה פוגע בי בלי להשים לב . דממה .
השקט רוצח יותר מהרעש. אם אתה לא רואה מאיפה זה בא זה בסדר אני פשוט לא יכולה עם האישיות המפוצלת הזו שלך.
פעם פה , פעם שם כמה בן אדם יכול לסבול יותר?
אז מה אם היו זמנים טובים היו גם זמנים ורגעים רעים וקשים אני לא יודעת מה אני כבר יכולה לעשות . כי להקשיב לזה אתה לא מקשיב כי אתה לא רואה את זה.. ולא אותי כניראה..