נ.מ הארי
אוקיי, מים יש, אוכל יש, מחברות וספרים יש, ילד אין.
"כריס? אתה מוכן?" צעקתי לו מלמטה, "כן אבא אני בא" אמר בזמן שרקיעותיו במדרגות נשמעו ברחבי הבית.
"הפסק לרדת ככה, אתה עוד תחליק ותיפול" הזהרתי אותו, הוא נאנח וצעד בשקט.
"הכנתי לך כריך שוקולד טוב?" שאלתי, "יש!" צעק, חיוך קטן עלה לפני, אני אולי לא מראה את זה אבל אני מתרגש שהוא סוף סוף גדל בכדי להיות בבית הספר. שמח שאני איתו ולא אמא שלו.
"תנעל נעליים ואנחנו יוצאים" אמרתי והוא הנהן והלך למדרגות.
ארגנתי את תיק העבודה שלי מהר והוא חזר עם חיוך קטן על פניו, נשקתי לראשו ויצאנו מהבית, נועל אחריו את הדלת.
"נו? אתה לא מתרגש? יום ראשון בבית הספר!" אמרתי מביט בו וחזרתי להביט בכביש, "אהאה" הוא מלמל ושרטט על ידית הדלת עיגולים קטנים.
"היי, מה מצב הרוח הנפול הזה?" שאלתי.
"אני לא יודע...מה אם לא יהיו לי חברים? או מה אם המורה לא תהיה נחמדה?" שאל, "יהיו לך המון חברים! יותר משתוכל לספור על האצבעות הקטנטנות שלך! וחוץ מזה, יש לך מורֶה, ואני בטוח שיהיה נחמד, ואם לא אז יהיה לו עסק איתי" אמרתי בקול נמוך והוא צחקק.
"אתה בטוח?" שאל, "כריסטופר ווילסבורג סטיילס, האם אי פעם שיקרתי לך?" שאלתי, "לא..." "יפה, אז תסמוך על אבא שלך" קרצתי לו והוא נשם עמוק והנהן.
הגענו לבית הספר וחניתי, הוצאתי לו את התיק מהבגאז' והנחתי על גבו, ירדתי על ברכי לגובהו ונשקתי על מצחו, "תהיה ילד טוב כריס, אל תעשה שטויות" חייכתי, הוא הנהן בחיוך חזרה והלך לשער, שם פגש את מיילס, חברו הטוב מהגן.
הוא נפנף בידו ונכנס, חיוך התלבש על שפתיי ונכנסתי לאוטו.
"אליס" היה כתוב לי על צג הטלפון שהתקשר, עניתי ושמתי על דיבורית.
"כן חאלס-אה אליס" עניתי לה, "מצחיק מאוד" סיננה, "שמת אותו בבית הספר?" שאלה, עניתי לה בחיוב, "יופי, שמת לו מים, אוכל, ספר אנגלית ושפה?" שאלה, "כן, כן, כן וכן, את לא סומכת עלי?", "לא'' ענתה ללא היסוס וגלגלתי את עיניי, "ג'קט שמת לו?" "מה ג'קט-תחילת ספטמבר עכשיו! אתמול היה אוגוסט!" צעקתי, "מה זה משנה?! ואם יש מזגן על קור?! אתה רוצה שהילד יהיה חולה?!" צווחה, נאנחתי ועצמתי את עיניי, "טוב, מחר אביא לו ג'קט, מרוצה?", "מה זה ישנה מחר? דלקת ריאות חוטפים בשניה!", "היית איתו בים שלשום!" צעקתי.
"טוב לא משנה, אל תשכח לקחת אותו לחוג פסנתר בארבע וחצי ולרופא בשבע" סיננה וניתקה, הזזתי את שפתיי בצורה מגוחכת להוראותיה ונאנחתי מניח את ראשי על ההגה, מה שגרם לצפצוף חזק להישמע.
***
"הראשון בספטמבר, התאריך הכי מבאס אבר" אמרה קלי מבעד למשרד שלי ולגמה את הקפה שלה ברעש.
"כן..." מלמלתי, "אוהוו, מישהו פה עייף, בטח אליס עשתה לך את המוות עם כריס" אמרה, "כן" אמרתי והתמתחתי אחורה, "רצתה שאני אביא לו ג'קט..כי כל כך קר בפאקינג בספטמבר!" חיקיתי קול מסכן וגלגלתי את עיניי, קלי פרצה בצחוק מתגלגל, "אתמול היה אוגוסט-" "זה מה שאני אמרתי! אין היא לא רואה בעיניים" קטעתי אותה.
"אל תדאג סטיילס, עוד מעט הוא יגדל ואז הוא יחליט אם הוא רוצה ג'קט" גיחכה, "אני צריך לאסוף אותו עוד כמה שעות...תגידי זה נראה לך יפריע למייק אם אביא אותו לפה?" היססתי, "תביא תביא אני אעשה לו בייביסיטר, אני צריכה להתאמן כי לפי איך שאני מכירה את אשתי לא יקח הרבה זמן עד שהיא תרצה תינוק" אמרה, "את מדהימה" אמרתי, הולך להביא לי קפה מהקפיטריה.
קלי ואני חברים מהתיכון, היא זו ששכנעה אותי לבוא לעבוד פה.
היא יצאה בפניי מהארון בי"א והציגה לי את חברה שלה, ג'סי, מי שהפכה להיות אשתה לפני שנה.
אני אחרי סיום הלימודים סיפרתי לה שאני גיי, אחרי שהכרתי מישהו בבית קפה ונהיינו בני זוג אחרי חודשיים, אבל נפרדו חצי שנה אחרי.
אך הסיבה שכריס פה היא שפעם אחת הייתי ממש שיכור ושכבתי עם מישהי במסיבה, אחרי חודש בערך קיבלתי הודעה ממנה שהיא בהריון שאני כנראה האבא, בהתחלה לא האמנתי לה בשיט אבל כשהוא נולד עשיתי בדיקה ויצא חיובי. ומאז אני שמח שכריס בחיים שלי, אמנם לא אליס אבל היי! אני מקווה שיצא כמו אבא שלו.
מזגתי לי מים רותחים לכוס עם הקפה והסוכר וערבבתי.
"סטיילס!" שמעתי קול עמוק מאחוריי והתפללתי שזה לא יהיה הוא, "מה... קורה צ'ייס?" שאלתי בטון הכי נחמד שיכל להיות לי, נו רק שיעוף מכאן!
"אני בסדר, אתה יודע בדיוק הכרתי איזו בלונדינית אחת כזו, סקסית רצח! עם ציצים בגודל של אבטיחים!" אמר ושם את ידיו על חזהו, "זה נפלא צ'ייס" מלמלתי בחוסר עניין ועברתי על פניו לכיוון המקרר, מוציא משם את החלב.
"כן, בטח יש לה גם חברות שוות, אנסה לשכנע אותה לאיזה שלישיה ככה..." מלמל, מתי לעזאזל הוא יבין שאני לא שם זין על עם כמה בנות הוא שכב השבוע...אני מודה לאלוהים שהוא סטרייט!
"מהמם" מלמלתי ושמתי מכסה על הכוס, לפתע צלצול טלפון נשמע ועפתי החוצה, זה היה טיימינג מדהים!
מספר לא מזוהה? מוזר...
"הלו?" שאלתי
"שלום, האם זה אבא של כריס?" נשמע קולו של בחור.
"כן...מי זה?" שאלתי
"או נכון לא הצגתי את עצמי" אמר וכחכך בגרונו, "מר טומלינסון, אני המחנך של הבן שלך, הייתה תקרית בהפסקה והוא נפל ופתח את הברך... כרגע הוא מטופל אצל האחות אבל האם תוכל לבוא לאסוף אותו בבקשה?" שאל.
"אה כ-כן אני יוצא לכיוון עכשיו" אמרתי מנתק, הלכתי במהירות למשרד שלי בשביל לסדר את התיק.
"הכל טוב?" שאלה קלי, "לא, כריס פתח את הברך" אמרתי, "אאוץ'! מסכני...אז אתה לוקח אותו למיון?" שאלה, "בשביל מה? אשים לו פלסטר", "גם לאחותי זה קרה פעם אחת ושמו לה פלסטר וזה הזדהם וכאלה... בקיצור קח אותו למיון, יכול להיות שיצטרך תפרים" אמרה ולגמה שוב מן הקפה שלה, "שיט שיט שיט אליס תחנוק אותי!" צעקתי, "טוב אני חייב לרוץ, תוכלי לחפות עלי היום?" שאלתי, "בטח" אמרה וקרצה לי, חייכתי לה ורצתי לכיוון היציאה מהמעליות.
~~~~~
אוקיי, אז זה בנתיים סיפור צדדי שהוא לא סיפור "רשמי" שלי, הוא יהיה ככל הנראה קצר ולא יעבור מעל לבערך 13 - 17 פרקים.
קריאה מהנה אהובים!❤️❤️
