first love

17

הווה
הארי בן 18 לואי בן 17

נקודת מבט לואי:

אני חושב שהגעתי להחלטה.

הארי חזר הביתה אתמול בערב אחרי שהוא ביקש ממני להמשיך לחשוב על זה, לא אמרתי לו שכבר החלטתי,

ירדתי במדרגות, כל הבית כבר ארוז, אימא מדברת בטלפון בכעס עם המובילים, אני מפלס את דרכי אליה דרך הארגזים, דיברתי איתה על ההחלטה שלי אתמול והיא אמרה שהיא תתמוך בי בכל דרך אפשרית,

כשהייתי קטן לא הסתדרנו בכלל, אבל היא משתדלת ועושה שינויים אני מודה לה על כך בכל ליבי.

״היי אימא״ אני אומר כשהיא מנתקת את השיחה, ״היי לואי סיימת לארוז?״ היא שואלת, אני מהנהן, ״אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?״ היא שואלת בדאגה אימהית שנדיר לשמוע אצלה, ״כן אני בטוח״ אני אומר והיא מהנהנת,

היא פותחת את ידיה לחיבוק ואני מחבק אותה, אנחנו שומעים דלת נפתחת ואז לוטי קופצת עלינו, ״היי! אסור לכם לעשות חיבוק קבוצתי בלעדי!״ היא מכריזה ואנחנו צוחקים,

מגיע הלילה ואני הולך לישון, מעניין איך הארי יגיב.

הווה
הארי בן 18 לואי בן 17

נקודת מבט הארי: (שימו לב שהחלפתי נקודת מבט)

השעון המעורר צלצל והעיר אותי, התמתחתי וכיביתי אותו, התיישבתי על המיטה ושפשפתי את העיניים, מממממ בא לי את לואי,

סיפרתי לאימא ואבא שלי הכל כשהגעתי הביתה הם תמכו בנו ואמרו שהם ידעו מההתחלה, כולם אמרו שהם ידעו שזה יקרה, אני ולואי היינו עד כדי כך עיוורים?

לא עברו עדיין עשרים וארבע שעות מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה אבל אני בכל זאת מתגעגע, אני מתקלח ומתארגן, יורד למטה, הבית ריק, ״אימא? אבא?״ אני צועק ואף אחד לא עונה,

אני פותח את הטלפון ורואה שאימא שלי שלחה לי הודעה שהם אצל ג׳והנה, הם הלכו להיפרד כי הם נוסעים היום, רגע מה!? היום? הם נוסעים היום?

אני יוצא מהבית ורץ לאוטו שלי, אני מניע ובתוך רבע שעה אני כבר מחוץ לביתו של לואי, אני יוצא מהמכונית והולך לכיוון לוטי שמדברת עם המובילים, ״לוטי!״ אני קורא ומגיע אליה,

״היי הארי״ היא אומרת בחיוך מסנוור, ״איפה לואי?״ אני שואל בלחץ, הוא באמת התכוון לעזוב ככה, בלי להגיד לי כלום?

״אני חושבת שהוא בחדר שלו בודק אם הוא שכח משהו, למה?״ היא אומרת ואני לא עונה לה אני טס לתוך הבית רואה את אימא ואבא יושבים על כיסאות הבר במטבח ומדברים עם ג׳והנה על המעבר, ״היי חומד-״ אימא אומרת אבל אני פשוט עובר אותם במהירות ועולה במדרגות שתיים שתיים.