⚜פרק27⚜

143 6 3
                                    

"ג'ימין אני רוצה לספר לך משהו מאוד רגיש לי לדבר עליו אבל אני וג'אנקוק אקסים אני תמיד הסתרתי את זה ממך שלא תתחיל איתו או תתקרב אליו כי אני מפחד עליך" טאהיונג השפיל מבט למטה וניסה לא לבכות לג'ימין מול העיניים

"מה! ולמה נפרדתם ומה הסיפור איתו?" ג'ימין שאל בדאגה והתיישב לידו "אם כבר אני נפרדתי ממנו בגלל התעללות אני באמת לא יכולתי לסבול את זה הוא בכלל לא הביא לי חופש הוא פשוט היה כל כך אכזרי ,ואני באמת מציע לך לא להתקרב אליו" הוא אמר בקול נחנק והתחיל לבכות "אני באמת דואג לך הכי שיש והדבר היחיד שאני רוצה לבקש ממך להיזהר איתו" אחרי סוף המשפט של טאהיונג נשמעה דפיקה בדלת, טאהיונג קם מהספה ופתח תדלת הוא קפא במקום והתרחק "היי לך" ג'אנקוק חייך חיוך רחב ותפס בפניו של טאהיונג "אל תחשוב שסיימתי איתך, ואל תדאג בכל מקום שתהיה אני יהיה ואני תמיד יעקוב אחריך עד שאני אקבל את מה שאני רוצה ממך ואתה יודע טוב מאוד מה אני רוצה" הוא לחש לאוזנו של טאהיונג וקולו היה כבד וקשוח

"אל תיגע בו!" ג'ימין התרומם והתעצבן "כדי לך ללכת מפה! ומהר אתה לא רוצה להסתבך עם חבר שלי!" ג'אנקוק גיחך והסתכל על ג'ימין הוא התקדם אליו ברוגע וסטר לו כל כך חזק "כדי לך לשמור טוב טוב על פיך הקטן שלך לפני שתקבל משהו שלא תדע מאיפה זה בא!"

"ג'ימין!!" טאהיונג התקופף אליו ואבל משהו תפס את ידו " לך כדי עכשיו לשבת ולהקשיב לי טוב טוב על מה שאני עומד להגיד" ג'אנקוק התיישב על הספה עם ידיו מונפות לצדדים והושיב את טאהיונג עליו "אני ראש מאפיה הכי חזקה שיש וכל המועדני הזנות הם תחת אחריותי! , וכל מי שהתנגד לי יצטער על הרגע הזה שהוא חיי והוא כל כך יסבול אבל מי שהולך לסבול זה אתה ילדון שלי על זה שעזבת אותי אחרי 7 שנים יחד!" קולו של ג'אנגקוק היה כל כך קשוח שטאהיונג לא היה יכול להתנגד ומאז הכל הדיבור של ג'אנגקוק.
אחרי כמה דקות של דיבורים יונגי נכנס לבית מבלי להודיע והתעצבן

"ג'אנגקוק כדי לך לעוף מפה לפני שאני לבד מעיף אותך על טיל שיהיה מאוד כואב בטוסיק הקטן שלך!" יונגי הפליט מפיו
"דיי נו יונגי אתה באמת חושב שזה שאתה מאיים אליי או מפחיד אותי זה אמור לשנות משהו??" ג'אנגקוק עזב את טאהיונג וקם בהרגשה מאוד נעימה לכיוון יונגי
"קצת אבל מספיק לי ממך!" יונגי תקף את ג'אנגקוק באכזריות אבל ג'אנגקוק דפק את הפנים של יונגי בקיר ולחש באוזנו "כל עוד אני חיי, שלושתכם תחת פיקודי ועושים מה שאני אומר, ואתם לא תפריעו לי להיות עם האקס שלי, מובן!?" ג'אנגקוק העיף את יונגי לריצפה וג'ימין רעד מפחד וחיבק את יונגי

"מה נראה לך שאתה עושה!! אני לא חייב לך שום דבר כי אתה ממזמן אצלי מחוק מהחיים!" טאהיונג אמר בקול עצבני על ג'אנגקוק והרגיש שהיה חייב לעשות משהו
"אתה בא איתי, אבל קודם נקשור אותם, כי אנחנו לא צריכים שהם יברחו לי, נכון קטנצ'יק שלי?"
-
"שומע! חתיכת פסיכופט! אתה לא תיגע בי ולא בהם!" בזמן שטאהיונג הרביץ לג'אנגקוק בכל הגב הוא כבר הספיק לקשור את שניהם על הכיסאות ולסגור את פיהם
"עכשיו, אנחנו הולכים להיות הלילה רק אני ואתה! מבלי שיפריעו לנו~" ג'אנגקוק תפס בידו והלך לכיוון החדר שלו ושל ג'ימין.

"חתולי שליי!,איך אתה?? אנחנו צריכים להשתחרר ולעזוב לטאהיונג!, בבקשה תסתכל עליי!" ג'ימין התחנן ליונגי בקול חלש

"בייב אני לא מצליח להתרכז מכל הכאבים האלה בפנים שלי!" יונגי הרים טיפה תקול "אתה פאקינג מבין באיזה מצב אנחנו עומדים?!, הפסיכופט הזה נדבק לטאהיונג ואנחנו קשורים פה כמו כלבים!"
-

"אני יודע!!, אבל אנחנו צריכים להשתחרר!! טאהיונג סובל!! והוא צריך עזרה!!" ג'ימין התקרב לכיוון יונגי ונעמד מאחורי גבו כדי להוציא ממנו את הקשר מהידיים "תנסה לעשות גם איך שהוא להשתחרר קצת"

-

"בייב עוד טיפה ואני משוחרר!" יונגי הודיע ואחרי מספר שניות השתחרר מהקשירה של ג'אנגקוק וקם מהכיסא והסתכל על ג'ימין "תאמת אני צריכה להשאיר אותך קשור בכיסא בבית שלנו וככה להתעלל בך" הוא קרץ וג'ימין ואז שיחרר אותו
ג'ימין קם מהכיסא ושניהם רצו מהר לחדר והתחילו לבעוט בדלת בכוח "תשחרר אותו עכשיו!!!" קולו של ג'ימין הופיע ונהיה שקט בחדר, מספר שניות של שתיקה טאהיונג יצא כולו רועד ונופל על ג'ימין

"ג'ימין~ בבקשה ממך אני אומר לך משהו, ואתה עושה אותו!.
א-אני ע-עוזב ל-לגור עם ג'אנגקוק כדי לא לפגוע בכם~!" הבכי של טאהיונג יצא ממנו וג'אנקוק ציחקק מאחוריו

"אם לא אכפת לכם ההסעה שלנו מחכה כבר לצאת אז, תתן לי אותו וכדי לך להקשיב לו" ג'אנקוק הרים את טאהיונג לכתפו ויצא מהבית בשמחה.

• When Jimin Whore • Boy×boyWhere stories live. Discover now