נגעתי בעמוד וצמרמורת של התרגשות עברה בגופי
האורות בחדר היו בגוונים אדום סגול ומוזיקת רקע נשמע
קפצתי על העמוד ועשיתי סיבוב
"עדיין בכושר" אמרתי בהתלהבות
לאחר כמה דקות של הנאה מהריקוד
שמתי לב שהוא עומד בפתח הדלת, מביט בי מחוייך
המשכתי לרקוד והורדתי את הבגדים תוך כדי, מתגרה בו
הוא התקרב אלי באטיות ונצמד אלי מאחור "אני מניח שאתה יודע מה הדבר הבא שהולך לקרות" הוא לחש באוזני
"ניראה אותך" ליטפתי את סנטרו
הוא הצמיד אותי לעמוד "אל תזוז" הוא הוריד מימני את הבוקסר וירד על הברכיים
"היי רגע, לא כדאי ש.." ניסיתי לעצור אותו אבל לפני שסיימתי את המשפט, הרגשתי את לשונו החמה על הפתח שלי
הוא אחז בישבני ופיסק אותו יותר, ניסיתי לשמור על עמידה יציבה
זה הרגיש כל כך טוב, רגליי רעדו
"דאדי זה מספיק.." הרגשתי שאני עומד לגמור
הוא נשך את ישבני והתרומם
"אין לך במקרה פגישה עכשיו?" שאלתי
"לא יזיק להם לחכות קצת" הוא הרים את רגלי וחדר לתוכי
"אה פאקק~ לאט יותר" צעקתי
"תדבר יפה בייביבוי, אני אעניש אותך" הוא סטר לישבני
"דאדי אני רוצה לגמור" נשכתי את שפתיי
"סבלנות ביל" הוא נגע בי וזה הטריף אותי
"בבקשה! אני מבטיח שאהיה ילד טוב" הייתי בקצה ואברי החל לנטוף
"תגמור בייביבוי תגמור בשביל דאדי" הוא שפשף את אברי והגביר את הקצב שם מאחור
לאחר כמה שניות הרגשתי אותו גומר בתוכי וגמרתי גם
"אני הולך לפגישה, אחזור עוד שעה וקצת, אל תשכח לאכול, אוהב אותך" הוא נישק אותי והלך
לאחר מקלחת קצרה ירדתי אל הסלון "היי דורה"
"היי ביל מתוק מה שלומך?" היא הורידה את הסינר והתיישבה לידי
"אני בסדר"
"ראיתי שמר סמית' עיצב לך חדר חדש, אתה אוהב אותו?" היא שאלה
"כן, זה היה ממש כיף לרקוד על עמוד אחרי הרבה זמן שלא" עניתי
"אה אתה יודע שהיומולדת של מר סמית' היא שבוע הבא?"
"מהה? לא ידעתי את זה" הופתעתי
"מוזר, הוא לא סיפר לך?"
"לא.." התחלתי לחשוב על איך לחגוג
"טוב הוא לא אחד שאוהב לחגוג אבל אני חושבת שלא תזיק לו חופשה קצרה איתך מחוץ לבלאגן כאן" היא אמרה
"תעזרי לי?" הבטתי בה בעיניי כלבלב
"אני אשמח" היא חייכה אלי בחום
"תודהה" חיבקתי אותה
"אלך להכין ארוחת ערב, נדבר כשאסיים".
רציתי להפתיע אותו ולקנות לו יין יקר לארוחת הערב כתודה על החדר החדש
בחוץ כבר החל להחשיך ורוח נעימה העיפה מעט את שיערי
צעדתי לכיוון החנות, הרחוב היה שקט פתאום הבחנתי ברכב שמאט ליידי והלב שלי החל לפעום מהר, החלו לרוץ לי סרטים בראש
אחרי מה שקרה בפעם האחרונה, אני לא מוכן לקחת סיכון
הרכב נעצר לידי וגבר עם שיער בלונדיני התחיל לומר לי משהו, אך לפני שהספיק לדבר רצתי משם, רצתי מהר כמו משוגע בחזרה לבית
נכנסתי לחדר וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי והרגשתי מסוחרר
"ביל?!" שמעתי את ריידר מתקרב לחדר "ביל מה קרה?" הוא בא אלי בצעדים מהירים
ניסיתי להסביר מה קרה אך הדמעות החלו לרדת
"שש די זה בסדר, אני כאן" הוא חיבק אותי "מישהו פגע בך?".
נצמדתי אליו חזק, ריחו גרם לי להרגע מעט
"אני מצטער שהדאגתי אותך.. נבהלתי ממשהו אבל זה כלום" ניגבתי את הדמעות
"בטוח? תרגיש חופשי לספר לי כשתרצה" הוא נישק את מצחי
"האוכל מוכן" קולה של דורה נשמע
"רוצה לבוא לאכול?" הוא שאל
"אצטרף עוד מעט, לך בלעדיי" שפשפתי את עיניי
לפתע הוא הרים אותי ונשכבנו במיטה "אני לא עוזב אותך, אני כאן איתך, עד שתרגיש יותר טוב.
גם אם אתה לא רוצה" הוא ליטף את ראשי
התחפרתי בצווארו והרגשתי את פני מאדימות.
לאחר כמה זמן התעוררתי, בחוץ היה חשוך ושקט שרר בבית
הבטתי בריידר וחייכתי לעצמי
"אני שמח שיש לי אותך" לחשתי
"אמרת משהו בייביבוי?" הוא פקח את עינייו
"אה לא לא זה שום דבר" התרוממתי מהר
הוא משך אותי אליו ודיגדג אותי
צחקתי בקול עד שפתאום הבטן שלי קרקרה
"גם אני די רעב, בא נלך לאכול" ירדנו למטבח
ריידר חימם לנו את האוכל וישבנו לאכול.
למחרת בבוקר כשהתעוררתי הוא לא היה לידי
התמתחתי וקמתי מהמיטה, לאחר התארגנות קצרה, ירדתי אל המטבח "בוקר טוב" פיהקתי
"בוקר טוב ביל" דורה חייכה אלי "אתה מרגיש יותר טוב?" היא שאלה
"כן.." עניתי
"מה יש דבר אלי, אני רואה שאתה לא מרוכז" היא התיישבה ליידי
"אני לא יודע מה לעשות לריידר ליומולדת" גירדתי את מצחי
"ממ אני יודעת שהוא אוהב יינות משובחים"
"יש לי רעיון" קפצתי "אשכור יאכטה ללילה".
"רעיון טוב, אזמין לכם" דורה אמרה
"תשתמשי באשראי שלי, אחזור עוד מעט" עליתי בחזרה לחדר.
הימים עברו ויום ההולדת שלו הגיע
"למה אתה כל כך לחוץ ללכת לנמל עכשיו בייביבוי?" ריידר שאל בעייפות
"חברה שלי שלא ראיתי המון זמן צריכה להגיע כל רגע ואני רוצה שתבוא איתי.." התחננתי
"נו טוב אארגן נהג" הוא סוף סוף השתכנע
כל הנסיעה התרגשתי והלב שלי פעם מהר
"אתה נראה ממש מרוגש, אתם חברים קרובים? אני צריך לקנא?" הוא לפתע שאל
"אהה לא ממש, אני סתם מתרגש מהיציאה באופן כללי" ניסיתי להרגע
"הגענו" הנהג הודיע
צעדנו קרוב ליאכטות המפוארות וריידר הצמיד אותי אליו
"הנה היא אמורה להיות ביאכטה הזו" הצבעתי עלייה
נכנסנו פנימה, נעצרנו וריידר הביט בי כלא מבין ופתח את הפה כדי לדבר
"מזל טוב" צעקתי
הוא הביט בי מופתע "אתה אירגנת את זה?" הוא שאל
"כן ודורה עזרה לי" קפצתי משמחה והוא חיבק אותי חזק
"תודה נסיך" שפתיו נחתו על שלי ברכות
הוא הרים אותי ולקח אותנו לאמבטיה
"דאדי אני אוהב אותך" אחזתי בידו והבטתי בטבעות שלנו
"גם אני אוהב אותך ביל" הוא נישק את ידי
אחרי המקלחת, עלינו למעלה
התיישבנו והבטנו בים
הייתה רוח נעימה והשקיעה הצבעונית הייתה מרהיבה
"וואו הנוף הזה יפייפה" השענתי את ראשי על כתפו
"זה באמת יפה וגם מרגיע מאוד" ריידר ליטף את גבי
לא רציתי שהרגע הזה יגמר לעולם
"רוצה לשתות?" שאלתי בהתלהבות
"טוב אבל אל תתרגל, זה חד פעמי בגלל שיש לי יומולדת" הוא חייך
"ישש" קמתי מהר והלכתי להביא יין
"זה לא כמו האחד שנתתי לך ביום שהגעתי לבית שלך לראשונה?" הוא שאל
"כן" מזגתי לנו
"אתה משהו מיוחד"
"לחיים" לגמנו מהיין
בלי ששמנו לב, סיימנו שני בקבוקים
"דאדי אני עייף" אמרתי בישנוניות
"בא אעזור לך ללכת למיטה" הוא הרים אותי
ליטפתי את פניו, תפסתי את ראשו ונישקתי אותו חזק
הוא הניח אותי במיטה ועלה מעלי
"שובב, זה היה התכנון שלך" הוא הוריד את החולצה
"מה חשבת, שלא אנצל את ההזדמנות?!" הרגשתי מסוחרר מעט מהיין
"אתה יודע שלא אהיה עדין איתך הלילה?!" הוא הפשיט מימני את הבגדים
"תהיה קשוח ותעשה אותי כל הלילה מצידי, כולי שלך, רק שלך לתמיד" כרכתי את ידי סביב צווארו
"אתה החשפן הפרטי שלי, הבייביבוי שלי" הוא נשך את אוזני
"ואתה שלי" נישקתי אותו שוב
-החשפן של דאדי-
מקווה שאהבתם~♡
YOU ARE READING
ספיישל ל"חשפן של דאדי"
Randomפרק ספיישל הפרק מכיל תכנים מיניים בין שני גברים הקריאה על אחריותכם בלבד! אם אתם לא אוהבים את הז'אנר בבקשה אל תדווחו ותצאו הסיפור המקורי נמחק על ידי וואטפד וניתן למצוא באינסטגרם שלי @im._george
