היי לכולם לסיפור קוראים אהבה גורלית
מקווה שתאהבו את הסיפור
(אם מישהי רוצה לספר לי איך היא חושבת על הסיפור שתשלח לי הודעה זה ממש חשוב לי )
בתמונה למעלה זה עדי ועומר
________________________________ "בוקר טוב" אמרה אמא, "הגיע הזמן ללכת לבצפר החדש".
"אוףף אמא אני לא רוצה ללכת " רציתי פשוט להידבק למיטה ולא לצאת.
אבל הייתי חייבת וקמתי, ממש מבאס.
התלבשתי , לבשתי גינס קרעים בהיר גופיה לבנה בטן עם תחרה קרדיגן ורוד ארוך שמתי אולסטאר לבנות נמוכות , ענדתי את השעון שקיבלתי מסבתא שלי ,שרשרת ארוכה העברתי מחליק זריז שמתי ליפסטיק לקחתי את התיק שלי
ואמא הסיעה אותי, למרות שהבצפר ממש קרוב לבית.. הגענו!!
נכנסתי לבית ספר , והרגשתי שכול העיניים מסתכלות עליי !!!!
אוףף אני שונאת להיות הילדה החדשה שכולם מרכלים עלייה.
סוף סוף הגעתי לכיתה {המקום הזה ממש מבוך} וילדה אחת ממש חמודה ניגשה אליי ושאלה אותי
"היי, איך קוראים לך?" הייתי ממש נבוכה! ועניתי בגמגום "ע..די גורן" וחייכתי.
"אני לירון ברוכה הבאה לי7"
"תודה.. יואו אני ממש מתביישת" והיא ענתה בחיוך "אל תתביישי!! אני פה, אם את צריכה משהו תגידי".
לירון לקחה אותי לסיבוב להכיר את בית ספר , הגענו לקפיטריה ואז ראיתי ילד שנראה גדול מאיתנו באד בוי כזה , העיינים שלו היו כחולות, עמוקות הוא הסתכל עלי בחיוך עדין מייד הסכלתי הצידה והרגשתי את הסומק בלחיי
הסתכלתי בחזרה לאיפה שעומר עמד וראיתי אותו מתקדם לכיווני " היי אני עומר ברוכה הבאה ל"נווה אפיקים" הוא אמר בחיוך כובש , באתי לענות ובידיוק היה צילצול ואז הלכתי מהר לכיתה , לפחות לכיוון שלה " לא אמרת לי מה השם שלך" שמעתי צעקה מאחורי הסתובבתי וזה היה עומר "אתה תצטרך להתאמץ יותר " אמרתי ולא הבנתי מאיפה היה לי את הביטחון להגיד את זה , " אל תדאגי " שמעתי אותו צועק גיחחתי לעצמי ורצתי לכיתה .
YOU ARE READING
FOR US
Romanceעדי גורן היא הילדה החדשה בעיר , עדי חשבה שלהיות הילדה החדשה יהיה קשה אבל היא לא ידעה מה מחכה לה בבית ספר החדש . עומר קליין הוא הבחור החלומי של כל אישה מה יקרה שעומר ילחם וינסה לכבוש לעדי את הלב בכל דרך אפשרית...