פרק 3 - "הבחור מהקפיטריה"

346 20 3
                                    

היי מצטערת על העיקוב , היה לי בעיה באפליקציה אז הינה סוף סוף הפרק החדש מקווה שתאהבו ... (בתמונה עומר ועדי)
---------------------------------------------------

"הבחור מהקפיטריה?" שאלתי כאילו אני לא זוכרת את שמו , מנסה להישמע קשה להשגה .
"כבר שכחת את השם שלי עדי ? זה מאוד לא מנומס" הוא כתב וצחקתי "אני לא טובה בלזכור שמות " אמרתי מנסה לתקן את המצב "אז בואי אני יזכיר לך-עומר קליין נעים להכיר " הוא אמר ועדיין לא הבנתי למה ילד כיתה יב מדבר איתי ככה "אז עדי לא הספקנו להכיר כל כך , בואי נתחיל בזה                                              
שכדאי שאני ידע איזה כיתה את ? " עומר שאל "אני כיתה י' ואתה ?" שאלתי בתמימות "אז אני מתחיל עם קטינה...ולשאלתך אני כיתה יב" הוא שלך וחיוך עלה על פני "טוב שאלה שניה : יש לך חבר?" הוא כתב ולא הבנתי למה הוא צריך לדעת את זה "דבר ראשון -לא אין לי חבר , ודבר שני - למה אתה צריך?" שאלתי מסוקרנת "סתם אני מנסה להכיר את התלמידה החדשה בבית ספרנו "
אוףףף אני שונאת שקוראים לי ככה !!!! מה אין לי שם "ותגידי איך לילדה יפה כמוך אין עדיין איזה אביר על סוס לבן ?" הוא שאל ומיד הסמקתי ושמחתי שהוא לא רואה איך אני נראת עכשיו
"עם כמה שאני נהנית לשמוע את כל המחמאות האלה אני חייבת ללכת" כתבתי סקרנית לדעת מה ייכתב לי בתגובה לכך "כבר את הולכת ? חבל עד שהתחלנו להכיר אחד את השני ...טוב אז אני מניח שנתראה מחר ?" הוא שאל והרגשתי פרפרים בבטן , לא יודעת למה , באמת עדי תתאפסי על עצמך הוא רק תלמיד מי'ב,למה שהוא ישים עלייך בכלל "נראה " כתבתי ומיד קיבלתי הודעה "נתראה מחר קטינה..." הוא כתב הסמקתי,ונכנסתי להתקלח.
יצאתי מהמקלחת ושמתי מכנס קצר וחולצה גדולה של אחי.
הלכתי מהמקלחת לחדר וראיתי את לירון יושבת על המיטה שלי "לירון?" שאלתי בעודי מסרקת את שערי הרטוב "באתי ואמא שלך אמרה לי לעלות אני מקווה שלא הפרעתי לך?" היא שאלה "לא בכלל לא" עניתי בחיוך "האמת שבאתי כי רציתי לדעת אם את רוצה לצאת לסיבוב שאני יכיר לך את השכונה ?"                                  
היא שאלה "בטח אני רק יתלבש ונצא " אמרתי מסתכלת אל תוך הארון בתקווה למצוא משהו ללבוש , בסוף שמתי גופיית בטן בצבע אפרסק שורט גינס גבוהה וסניקרס לבנות לקחתי את המשקפי שמש שלי ויצאנו .
אחרי שלירון עשתה לי סיבוב בכל השכונה הגענו לפארק גדול ולירון אמרה שכאן כולם נפגשים ויושבים , לירון ראתה את הבנות מהכיתה והלכנו אליהן ישבנו שם ואז הבנים גם הצטרפו ודיברנו.
"הופה מעשהו נועץ בך מבטים עדי" טל אמרה "מה איפה ?" שאלתי והסתובבתי סקרנית לדעת מי זה ואז ראיתי אותן יושב על הספסל ונועץ בי מבט , זה היה ...

FOR USWhere stories live. Discover now