part 1

608 21 11
                                    

אריקה
״הוא אנס אותי״ סיפרתי לפסיכולוגית בזמן שדמעות זולגות מעיניי והיא מוציאה טישו מהמגירה. אני לא מאמינה שסוף סוף אני מדברת על זה. אף פעם לא העזתי לעשות את זה, בעיקר לא עם בן אדם זר.

״את רוצה לספר לי איך זה קרה?״ היא אומרת בזמן שהמשיכה לכתוב במחברת החומה שלה. מחברת חומה זה דבר מפחיד, מעניין מה היא רושמת שם.

נשמעו דפיקות בדלת, ולפתע היא נפתחה והופיע שם הגבר הכי יפה שראיתי בכל החיים שלי. שיער חום, עיניים ירוקות מלוכסנות, 1.85 בערך, שרירי עם שרוול קעקועים על היד, חליפה שחורה עם עניבה אדומה. הוא נראה לא מהארץ, כנראה איש עסקים אמריקאי.

״מ״ר רוז, נעים לראות אותך. הקדמת לפגישה״ אומרת גברת הודס בביטחון מלא ובקול המרגיע שלה. העיניים שלה פתוחות לרווחה, כנראה רצתה כמוני, לראות את היצירה האלוהית הזאת טוב יותר.

״גברת הודס לא הקדמתי לפגישה, הגעתי בידיוק בזמן. עכשיו 14:08, הגעתי לפה לפני 8 דקות בידיוק בשעה שקבענו.״ הוא אומר בעברית ואני מתפלאת שהוא ישראלי, או שהוא לא, והוא סתם יודע עברית.ל

״סליחה אדוני, לא שמתי לב לשעה. 5 דקות ואני מתפנה אליך״ אומרת גברת הודס בחיוך מתוק לגבר החתיך שעומד ובוהה בי בלי הפסקה. עיניו פשוט לא יורדות ממני. וואו.

״מה פתאום! הינה בוא תכנס, זה הזמן שלך אחרי הכל. אני ממש מצטערת שגזלתי אותו ממך״ אני אומרת בעיניים רטובות ומנגבת אותן מהדמעות שהיו לי לפני שראיתי את הדבר האלוהי הזה.

״את בטוחה אריקה? עוד לא סיימנו לדבר״

״כן אריקה, את יכולה להישאר עוד כמה דקות״ אומר הגבר הנאה הזה את השם שלי לאט ומבליט אותו וזה עושה לי פרפרים בבטן. בחיוך, הוא מוציא מטפחת טישו מכיס החליפה השחורה שלו ומחזיק אותה בידו.

״האיפור שלך מעט נמרח, בואי אני אנקה לך אותו״ אומר בחיוך ובקולו המחוספס כאילו רק כרגע התעורר. פאק. הוא מתקרב אליי ומנקה לי את המסקה המרוחה מתחת לעיניי ומחייך אליי. קולו עושה לי עקצוצים בין הרגליים, שם למטה. תחושה שהרבה זמן לא הרגשתי.

״אני מניח שאת אריקה כמו שגברת הודס אמרה לפני כמה שניות, אני מייקל רוז נעים לפגוש אישה יפה כמוך.״

וואו! למה הקול שלו עושה לי זרמים בכל הגוף? מה זה לעזאזל?

״אריקה הכל טוב?״ אני עומדת ובוהה בו, לא מפסיקה לחקור בעיניי את גופו ובאוזניי את קולו היפה.

״אריקה?״ אומר מייקל ומנער אותי מחלומי ׳אוף׳ אני צועקת בראשי. אני מסתכלת על פניו ורואה דאגה.

כאילו מה אתה לא רגיל שלבנות נפתח הלסת ממך?

״כן אדוני, פשוט חשבתי על משהו. נעים לפגוש אותך אדון רוז. אניי אריקה... וכן כבר אמרת את זה.״ ׳מטומטמת׳ התת מודע שלי צועקת עליי. ׳אל תביכי את עצמך!׳

Devil's little girl Where stories live. Discover now