שלום לימונקדוס! מה קורה? מה נשמע? איך השמש אצלכם? עדיין במיטה עם המזגן או שעושים משהו לשם שינוי? (אני באמת רוצה לשמוע, אין לי משהו טוב יותר לעשות חוץ מלערוך. ^_^)
אז בלי הקדמות מיותרות:
טוב אז אוקיי, חשוב לציין שה-"כריכות" שלפניכם, זה לא באמת כריכות שיכולות לעמוד בפני עצמן ולככב על ספר. הן רק היו כדי להזכיר לעצמי את הדברים הבסיסיים.
ציינתי לא מעט פעמים שאני נהייתי חלודה קצת, וזה מתחיל לשעמם אותי שכל העיצובים חוזרים על עצמם, אז הייתי צריכה פשוט מכה קטנה כדי להתעורר מזה.בנוסף ישבתי עם עצמי איזה שעה על פונטו, ומחקתי איזה חצי מהפונטים שהיו לי כי טבעתי באותיות חסרות פוטנציאל ונמאס, וגם כדי לעשות לעצמי קצת סדר. אז באמת הייתי צריכה את זה. נפשית.
עכשיו אחרי כמה ימים שנהייתי מפוקסת יותר שיעמם לי ורציתי לערוך משו. אז, ליידיז אנד ג׳נטלמן:
השם שלה הוא נאני. לא אפרט עליה יותר מדי, אבל אני כן מרוצה כי לא ערכתי הרבה זמן משהו בסגנון. (':
אני חושבת שמשהו במיקום או בגודל של ה- "and the lost prince" לא כזה נכון, אבל הרגיש לי ריק ולא רציתי לשים שם את הקרדיט.יש בנאני המון פרטים; ולמרות הכל, ללא המסגרת עדיין היתה לי הרגשה שמשהו חסר, לכן הוספתי אותה.
דרך אגב איזו אהבתם יותר? נאני אחת או שתיים?
בנוסף לנאני, יש לנו גם את קרלה:
קרלה נעשתה בהשראת כריכה ש- Alex41128 שלחה לי לא מזמן, וגם עליה אני לא כזה אפרט.
אני עדיין לא סגורה מאה אחוז על הכותרת, כי שיניתי את הפונט, העיצוב והשם כל כך הרבה פעמים, שכבר שכחתי את הרעיון המקורי שהיה לי הראש.
אבל גם היא נחמדה סך הכל.
זה הכל להיום לימונקדוס!
שיהיה לכם יום נהדר ומקסים, נתראה!
YOU ARE READING
My Place - ספר עיצוב // stolovery // מתמשך
Randomהמקום שלי - בספר הזה אני הולכת לשתף כמעט בכל מסעות העיצוב והעריכה שלי. כאילו, מהיום שפתחתי אותו. זה לא(!) ספר כריכות רגיל, כלומר - אני לא מעצבת כריכות בשביל אחרים. אני מעצבת כריכות בשביל הכיף שלי ובשעות הפנאי כי אני אוהבת את זה. וכאן, כאן זה המקום...