Panfik Solangelo/ פאנפיק סולאנג'לו

פרק-2

נ.מ וויל

הוא הלך לכיוון בן האדס.
הוא נראה זועף, כיאלו לא רצה להיות כאן,
מה שכנראה נכון.

"..היי אני וויל", אמר בלי מחשבות מיותרות,
"היי"?, החזיר ניקו בתון של לברוח או לרצוח?
מה שהפחיד את וויל.

וויל נשע את עיניו לגופו של ניקו,
הוא היה חבול בכל כך הרבה מקומות,
וויל נאנח וניגש לעבודה.

*מעבר זמן*

נ.מ ניקו

"תודה" אמר ניקו בבישנות, טוב זה היה הגיוני.
זה ניקו אחרי הכל,
וויל לא ענה הוא היה עסוק מדיי ב- איך להדק
את החרא הזה ( התחבושת).

אך הוא חייך חיוך משועשע כיאלו נהנה
לראות את הביישנות של ניקו,

הוא כל כך יפה חשב.
רגע? מה? לא!!
אסור לו לאתאהב שוב!
לא!

( ה.כ לא ניקו אני מתחננת!!)

טוב עוד יום וחצי תוכל לצאת מהמרפאה, אמר וויל, הוא התלבט אם לענות או לא אבל בסוף אמר:

"אבל למה?" שאל ניקו
"מה?" ,שאל
"למה אני צריך להשאר אני כבר בריא!?"

"כי אתה הבטחת!" צעק וויל.
"לא התכוונתי לזה באמת", ניקו מילמל,
ו- וויל נאנח בכבדות ועייפות.

"ניקו אתה בין האנשים הכי פצועים במחנה
אתה צריך לנוח." אמר

"אני לא רוצה", אמר ניקו.

"אבל אתה צריך", אמר וויל, הוא נראה עייף,
אבל הוא באמת דאג לבן האדס, לא משנה כמה
הוא עקשן.

"עכשיו אני רוצה שתשכב לישון אוקיי?".
וויל שאל אותו כאילו הוא תינוק קטן שצריך
להסביר לו את הכל, ניקו לא דיבר

רק התהפך לצד ימין וניסה להרדם.

&&&&&&&&&&
אני יודעת שהפרק הזה קצר אבל אני פשוט עורכת את הפרק השלישי ואין לי זמן כל כך היום
אבל רציתי לעלות אותו היום.

אלו / Aloo🌈

מטרה: 5כוכבים ו7 תגובות