‏תעלומה מתוקה || A sweet mystery

מישהו שוכח את החיילים שלו?

נקודת מבט ניקולאס
יום הרצח:
קול האנחות של הבן אדם הזה, הם הרעשים היחידים בחדר.
״אני לא קשור אליהם!״ הוא אמר כשהוא מתפטל על הרצפה מכאבים,אהבתי לראות אותו סובל,או במילים אחרות אהבתי לראות את כולם סובלים.
לראות איך הם נופלים על הרצפה מדממים אחד אחרי השני כמו דומינו.
ישבתי על הרצפה לידו כשהוא שוכב ומתפטל מכאבים,אני לא מתכון להרוג אותו,לפחות לא עכשיו.

״אתה .היתה .החיל. שלי״ אמרתי מדגיש כל מילה, איך הוא יכול ,איך הוא מעז!.
לבגוד בי עם המאפיה הרוסית לעבוד אצלם להישבע בשבעות שלהם להיכנס לבריתות שלהם?.
מטומטם מסריח!
עמדתי והסתכלתי עליו מלמעלה והתקופפתי והחזקתי אותו מצווארו,והתקדמתי לעבר הקיר והצמדתי אותו עליה בחוזקה ,
״תגיד לי עכשיו מה קרה!״צעקתי ,והתחלתי ללחוץ על צווארו בחוזקה ,״אוקי....אוקי אני אספר לך הכל!!!״הוא אמר כשהוא בקושי יכול לנשום.
הרפתי ממנו קצת,ובהיתי בו , עיניו הראו פחד כמו כולם.
״בוס״ הוא התחיל לומר,״הם נתנו לי כסף מליונים,נשבעתי בשבעות שלהם נכנסתי לבריתות שלהם , אם אפשר לקרוא לך בוס?חחחח״הוא אמר והתחיל לצחקק ,מה לעזאזל הרגשתי משהו חשוד קורא פה .
אני כבר אמרתי ללונרזו הקונסלריי שלי שישאר את כל החיילים מעבר לדלת המסתורית שיש בחדר.
״בוס? זה מצחיק איך לא שמת לב לזה?״הוא אמר מצחקק
״אני רוסי.״ הוא אמר הסתכלתי עליו במבט רצחני הוא היה מרגל! איך אף אחד לא שם לב לזה ,פאק הוא יודע יותר מידי דברים!.
״הם יודעים הכל על המאפיה אתה תהרוג אותי? אני לא מפחד ממך״
הוא אמר הסתכלתי עליו והתחלתי ללחוץ עוד יותר על צווארו ,עוד ועוד,עד שהוא נחנק , זרקתי אותו על הרצפה והתחלתי להכות אותו.

למרות שהוא כבר נהפך להיות גופה.  יצאתי מהחדר כשאני משאיר את גופתו של הבוגד בחדר.
הרמתי את הטלפון והתקשרתי ללונרזו ״לונרזו.״אמרתי,סליחה זאת אומרת נהמתי.
״כן בוס״ הוא אמר בקול יציב, ״הוא בוגד,אני עכשיו בדרך למשרד בבית שלי בוא ותביא איתך את קארלוס אלוארו ואת
אנגלו עכשיו!״נהמתי.
״בסדר,בוס״ אמר
ניתקתי הייתי עצבני ומתוח ,התקדמתי לעבר המכונית שלי כשאני לא מראה את רגשותי,אבל מבפנים אני נסער מה אני אמור לעשות,נכנסתי למכונית ונתתי לעצמי לחשוב על האחים שלי לונרזו קארלוס אלוארו ואת אחי החורג אנגלו.
הם המשפחה היחידה שלי אני נלחם עליהם כל יום.
כשהייתי בן תשע , אבא שלי החליט להתחתן עם אישה שנייה,אמא שלי לא קיבלה את זה אבל לא יכלה לסרב היא הייתה מאוהבת באבא שלי,למרות שהוא היה גבר אלים,אבל היינו משפחה.

משפחה תמימה ،לא הכרנו את העולם התחתון לא הכרנו את
זה,לא אהבנו את זה .
עד שאבא שלי החליט להביא ילד מהאמא החורגת שלי.
הוא החליט להביא את אנגלו,היינו משפחה מבחינה כספית מסודרת, אבל כשאנגלו באה לעולם הכל השתנה.
הלחץ שהיה על אבא שלי מבחינת הילדים הדברים הבסיסים שכל ילד צריך גבר,הוא נהפך מלהיות עובד באחד מהחברות הכי מוצלחות בעולם ,למישהו בטלן שכל היום מהמר על כסף שאין לו.
עד שיום אחד המשפחה שהייתה מורכבת משני אמהות וחמש ילדים ואבא אחד,נהפכתה להיות משפחה רק מחמש ילדים...
אבא שלי הימר כמו משוגע על האהבה שאמא שלי נתנה לו הוא מכר אותה,ואת אשתו השניה לרוסים ואחזה כשאין לו כבר כסף להימור נוסף,חטפו אותו מול עיניו של הילד בן התשע ,שראה הכל.
מאז התחלתי להגן על האחים שלי. להם אני מראה חצי מהרגשות שהם שימחה מזויפת, כדי שהם יתעודדו. אח גדול חייב לשמור על האחים שלו לא?
הקמתי את המאפייה הזאת המאפייה האיטלקית בקוריאה הצפונית.
נשבענו כל האחים כשהקמנו את זה נשבענו שבועה אחת
״על משפחה לא מותרים״