פרק קצר...
סליחה מראש
לואי משפשף את עיניו, רואה את השמש נכנסת לחדרו. הוא מצמץ את עיניו ומכסה את פניו שוב בשמיכה. הוא מרגיש את ראשו דופק "פאק" הוא גונח בתסכול ומתחפר יותר בשמיכה.
"כן, פאק" הארי אומר בזמן שהוא יושב על המיטה שלהם עם כוס תה ביד אחד, ובשנייה איזה עיתון. "הארי" לואי נאנח מוציא את ראשו מהשמיכה.
לואי מתקרב להארי ומניח את ראשו על רגליו של הארי, הארי מניח את העיתון והכוס תה בשידה שליד המיטה ומניח את ידיו בשיער ראשו של לואי.
"אתה רוצה להגיד לי מה זה היה אתמול?" הארי שואל בנעימות, הוא יודע שאם הוא ירים את קולו לואי לא ירצה לשתף אותו, או שהם אפילו יריבו.
"אני מצטער, אני רציתי להרגיש שוב בן עשרים. לא הייתי צריך ללכת עם זאין היה לנו כיף, אבל אני מבין שהגזמתי" לואי אומר בקול עייף. "אני מצטער, פעם אחרונה שהתנהגתי ככה זה היה שהייתי בזוגיות עם אמיל. אני יודע שאתה כועס" לואי ממשיך ומרים את ראשו מרגליו של הארי מתיישר על המיטה.
"אני לא כועס בייב" הארי אומר מניח את ראשו על כתפיו של לואי. "אני אולי קצת מאוכזב, רציתי שנבלה קצת ביחד" הארי אומר מניח נשיקה קטנה על הכתף של לואי.
"אתה צודק, אני עדיין הדייט שלך לפרמיירה?" לואי שואל מחזיק את ידיו של הארי מניח את שפתיו על אצבעותיו. "כן" הארי אומר בחיוך. "עכשיו לך תצחצח שיניים אני רוצה לנשק אותך" הארי אומר מביט בלואי בשעשוע שלואי קם המיטה.
בזמן שלואי נכנס למקלחת הארי יורד למטה והולך לכיוון המטבח. הוא רואה את ליאם שותה מהתה שלו וזאין שותה קפה שחור בכוס גדולה מאוד. "אני מבין שכואב לך הראש" הארי אומר בשעשוע ומקבל מבט נוקב מזאין ונהמה.
הארי צוחק מתגובה של זאין והולך להרתיח מים לתה של לואי. "איך לואי?" ליאם שואל את הארי. "במצב יותר טוב מזאין, אין לי מושג איך הם ככה משתי פחיות בירה" הוא אומר לליאם. "אל תשכח את הגראס שהם עישנו" ליאם אומר ומצביע על זאין באצבע מאשימה.
"בכל אופן" הארי אומר בזמן שמכין ללואי את הכוס תה. "אנחנו צריך לצאת לאכול ארוחת בוקר זה יעשה לנו טוב" הארי אומר בחיוך, וזאין רק מהנהן להסכמה.
לואי ירד למטה , שיערו מעט רטוב מהמקלחת שעשה. הוא לבש ג'ינס שחורה וחולצה מעט רחבה בצבע אפור. לואי מניח נשיקה קטנה על שפתיו של הארי, ומלמל בוקר טוב לכולם.
"לו, הכנתי לך תה" הארי אומר מביא ללואי את כוס התה שלו בזמן שמתיישב לידו. "תודה בייב" לואי אומר לוקח את כוס בידיו ומניח נשיקה קטנה על לחיו של הארי, שמסמיק באופן מיידי. "טוב אני הולך להתלבש, עוד חצי שעה נצא?" ליאם שואל והארי מהנהן בחיוב.
ליאם הלך ורק זאין לואי והארי נשארו במטבח, זה היה מעט מביך ואף אחד לא דיבר. זאין מביט בלואי, לואי רק שותה את התה ורוצה להתכווץ בתוך עצמו.
"זאין" הארי אומר וזאין מוריד את העיניים שלו מלואי. "לואי" הארי ממשיך, עכשיו הצומת לב שלהם על הארי. "אני יודע שאתה גדולים וכל החרא הזה, אבל בבקשה לא תעשו את זה שוב. ואם כן תעדכנו אותנו. אתם הפחדתם אותי וליאם, אנחנו לא נמצאים בלונדון ולעזאזל לואי אף פעם לא היה בלוס אנג'לס. אם משהו היה קורה לאחד ממכם אני לא הייתי סולח לעצמי" הארי אומר וזאין נאנח מרגיש כל כך רע. הוא קם לחבק את הארי.
"סליחה" זאין אומר פותח את פיו בפעם הראשונה מאז הוא קם. הוא לא יודע אם הוא מבקש סליחה על זה שהוא רוצה את לואי לעצמו, או על המעשה שעשה.
"אני אוהב אותך, אתה יודע" הארי אומר משפשף את גבו של זאין. "עכשיו לך להתלבש" הארי אומר בחיוך מפליק לזאין בטוסיק, וזאין רק צוחק והולך לחדרו להתלבש.
"למה הפלקת לו בטוסיק" לואי אומר במבט כועס על הארי. "כי הוא חבר שלי?" הארי עונה בשאלה, הוא קצת היה מבולבל. "אוקי, אז אתה גם חבר שלי. אז תתכונן" לואי אומר נועץ מבט בהארי, לוקח את קופסת הסיגריות שלו ויוצא לבחוץ.
"כזה דיווה" הארי אומר לעצמו ומניד את ראשו כלא מאמין. "אני שמעתי את זה" לואי צועק מבחוץ מה שגורם להארי לצחוק יותר.
YOU ARE READING
NEW NEIGHBOR - L.S
Fanfictionלואי עבר מצרפת לעיירה קטנה שליד מנצ'סטר. השאיר את עברו שם חוץ משני כלביו וטבעת הנישואין שלו.
