As soon as you entered my life

פרק -9

נקודת מבט-ג'ניפר
עבר כבר 5 ימים שרק אני וקיי פה לוקאס מידי פעם בא לבדוק מה שלומנו ואם אנחנו צריכות עוד משהו ולפעמים גם טיאגו אבל אני כבר לא מסוגלת יותר אני צריכה לראות את תומאס אני צריכה אותו לידי רק איתו אני מרגישה בטוחה מתי הוא כבר יחזור

פתאום דלת נפתחה וכלכך התחננתי שזה יהיה תומאס אבל כמובן שלא.. זה היה טיאגו ישר רצתי לכיוונו ולא שיחררתי אותו עד שהוא יגיד לי מה המצב עם תומאס

טסתי לשם מהר לכיוונו ולפני שהספקתי להגיד מילה הוא פנה אליי
״ג'ניפר לפני שאת קופצת ושואלת שאלות כמו כל פעם
תומאס נפגע הם הצליחו לפוצץ אותו הם היו יותר ממה שתחננו והיה לנו חפרפרת שנתנה להם מידע למזלנו הוא עדיין חי בכל זאת הקאפו
אני לא חושב שמישהו אחר מלבדו היה שורד דבר כזה את צריכה להגיד תודה שהוא בכלל חי״

הוא אמר את זה והייתי כל-כך קרובה להתפרק רציתי ללכת עליו התחלתי להרביץ לו למרות שזה לא הזיז לו ולתת לו אגרופים
״תן לי לראות אותו אני רוצה לראות אותו לא אכפת לי כמה זה יסכן אותי!!!״ צעקתי בכל נשמתי תפסתי לו בחולצה ולא שחררתי התנפלתי על הריצפה כשהוא יצא מחרדנו וקיי באה לחבק אותי הזזתי אותה והתנפלתי על הריצפה במהירות ברחתי למקלחת שלא תראה אותי במצב כזה שלא תראה אותי כשאני חלשה בשבילי חולשה זה אלבון אסור להראות חולשה צריך להתבייש בחולשות להחביא אותן שאף אחד לא ידע עליהן

טיאגו לא אמר לי באיזה בית חולים הוא אבל ידעתי שבאותו היום הוא כבר יצא משם ולא יהיה לו אכפת הוא אמר לי גם שכנראה הוא לא יזכור כלום מהחודש האחרון מה שאומר שהוא גם לא זוכר אותי

יצאתי מהחדר למרות שאמרתי לו שלא אצא לא ידעתי איזה דבר נורא יקרה אחרי ״קיילי תשבעי לי שלא תצאי מפה עד שכל זה נגמר יש עליי מספיק רוצים וסכינים לא יקרה לי כלום ״

יצאתי משם הלכתי לבית חולים הכי קרוב נכנסתי לשם ושאלתי אם יש פה מטופל בשם תומאס קאלו ״בוודאי הוא בחדר 229״ האישה נראתה רוסיה אבל לא התייחסתי לזה יש כל-כך הרבה רוסים בעולם

נכנסתי לחדר ופתאום 20 חיילים התייצבו סביבי
זו הייתה מלכודת
ניסיתי להוציא רובים אבל אם כל כמה שאני חזקה הם 20 אנשים מול אחת
הצלחתי להרוג שם חמישה שישה בערך אבל זה לא היה מספיק הם לקחו אותי באוטו ענק ושחור פתאום הרגשתי דקירה קטנה ממאחורה ולאט לאט התעייפתי
איבדתי הכרה.

________________________

לאחר כמה זמן התחלתי טיפה להתעורר כאב לי הראש ברמה לא שפויה הרגשתי שאני עומדת להתמוטט הסתכלתי לצדדים למטה למעלה מכל מקום אני קשורה הם תפסו לי את שני הרגליים והידיים וחיברו אותי לקיר אני הייתי בהלבשה תחתונה
הם עשו לי משהו? הפ נגעו בי? הם אנסו אותי בזמן שהתעלפתי?כמה זמן לא הייתי ערה בכלל?
היו איזה 30 חיילים מסביבי לא יכולתי אפילו לדבר חזרו אליי הפלאשבקים והטראומות מגיל 5 פאקינג 5 איך אני זוכרת את זה בכלל
לפני שהספקתי לחשוב על עוד דברים קול ששמעתי קטע אותי זה היה קול של דלת נפתחת נכנס לשם מישהו שהביא כיסא בשבילו והתיישב ״אז מה ילדה מטומטמת החלטת לחפש את תומאס?״ הוא אמר הקול שלו היה דוחה רציתי לקבור אותו אבל לא יכולתי לענות אפילו