לואי מצא את מקום מגורו ונאנח בהקלה, הוא לא האמין כמה הארי יכל להשפיע עליו רגשית.
הוא אהב את הארי מכל ליבו ופחד לאבד אותו.
התכווץ ליבו הידיעה שבגללו הוא עצוב, שבגללו הוא ברח, הוא אכזב את הבייבי שלו כלכך והוא לא אהב את זה.
הוא רצה שיום הולדתו יהיה יום מיוחד, הוא רצה שהוא יהיה מאושר אך הוא הרס אותו.
את היום הולדת ואת הארי.
אך הוא לא יחזור על כך יותר, הוא הולך להישאר איתו לנצח, הוא יבטל את כל הימים המיוחדים בשביל הארי. הוא לא יתן לו להיות לבד.
הוא יצא מהמכונית שלו והלך לבית הגדול אבל קטן מקצת וצלצל בפעמון.
כשהדלת נפתחה הוא ראה אישה מבוגרת אך יפה לגילה.
לא זקנה אך גם לא צעירה.
הגברת ידעה מי הוא, אך בכל זאת חייכה, חיוך מזויף, אך כי הייתה נחמדה אז למה לא?
"ערב טוב, גברתי. הארי בפנים?" לואי שאל בנימוס והגברת בחנה אותו. "מי מדבר?" לואי נאנח, מודע לזה שהיא יודעת מי הוא אך זרם איתה. "זה אני, לואי. בבקשה תתני לי לראות אותו!" לואי התחנן,הוא רצה את הבייבי שלו כלכך, הוא עומד להתחרפן.
לאישה לקח זמן לענות לפני ששאלה "עד כמה אתה רוצה אותו?" היא שאלה ולואי נאנח "ממש רוצה." הם עמדו לא אומרים מילה עד ששמעו מבפנים לבית את קולו המלאכי של הארי. "אמא מי זה בדלת?" קולו היה צרוד וחלש וזה שבר את ליבו של לואי. "סתם מישהו" אימו של הארי מלמלה ובאה לסגור את הדלת אך לואי מיהר לדבר. "אני רוצה לדבר עם הארי עכשיו!" לואי קרא והארי קפא למשמע קולו של לואי."ל-לואי?" הארי שאל והסתכל מופתע אל הדלת. "כן, האז, זה לואי, תחזור אליי בייבי." לואי התחנן והארי כלכך רצה לחזור אליו, אך הוא לא רצה להיפגע. "בבקשה בייבי, בוא נדבר." לואי לחש והארי נאנח ולפני שיכל לומר משהו אימו של הארי עמדה לסגור את הדלת אך הארי עצר בה. "אמא, זה בסדר." הוא אמר ושניהם החליפו מבטים לפני שאן הסתכלה על לואי והתהלכה למטבח, נותנת להארי להתקרב אל לואי מעט. ברגע שאן סגרה את דלת המטבח,הארי הסתכל על לואי. "אני אוהב אותך לו, אבל אתה פגעת בי." הארי אמר.
לואי ידע שהוא אוהב אותו והוא ידע שהוא פגע בו,הוא לא יודע למה הוא כלכך היסטרי לגבי זה,אך הוא עןמד לגלות, הוא לא יחזור על זה, אך הוא עדיין רוצה לדעת מה גרם להארי להיות כך. "תספר לי מה קרה, לאב." לואי ביקש והארי הבין שהוא שם לב שיש משהו אחר בגלל הדרך בה התנהג.
"זה אבא שלי." הארי התחיל ונשם עמוק, עצם את עיניו לעצם הזיכרון. "זה היה יום ההולדת שלי, יום הולדת 14 שלי. אבא שלי ואני היינו בקשר הכי טוב, היינו כמו החברים הכי טובים. עד ש..., עד שהבנתי את הנטייה המינית שלי." הארי מעט הפסיק,הוא יכל להרגיש את הדמעות נבצרות בעיניו ואז זולגות מטה. הוא משך באפו לפני שהמשיך. "התאהבתי בילד מהכיתה שלי, ואבא שלי שם לב שאני קצת מנותק, אז החליט לדבר איתי. ואני חשבתי שבגלל שהוא כלכך אוהב אותי ושהוא אף פעם לא ישפוט אותי אז פתחתי זאת בפניו." הארי עצר שוב ונשם עמוק, לואי הקשיב בשקט. "סיפרתי לו שאני גיי." הארי אמר בקול רועד והרגיש מסוחרר,אז לואי לקח אותו לספה והושיב אותו. הארי נשם עמוק לפני שהמשיך. "המתנת יום הולדת שקיבלתי ממנו הייתה רק סטירה ושאני לא הבן שלו יותר" הארי התחיל להתייפח.ללואי נשבר הלב, הוא לקח את הארי לידיו וחיבק אותו. "בייבי..." לואי מלמל, הוא לא יכל לראות אותו כך. הוא אהב לראות את הדמעות היפות שלו נופלות משמחה הוא אהב לראות את החיוך שלו הוא אהב לראות את פניו שמחות ומאושרות. הוא אהב אותו. לואי כלכך הצטער.
"בייבי, סתכל עליי." לואי הרים את מבטו של הארי והסתכל על פניו הדומעות. "אני כה מצטער." הוא ליטף את פניו וקירב את ראשו אל הארי. "אני יכול?" לואי שאל, הוא לא רצה לפגוע בהארי. הארי הסתכל כמה שניות על לואי ולבסוף הנהן, גורם ללואי לחייך ולהפגיש את שפתיהם הם נשארו ככה לכמה שניות והתנתקו. "אני אוהב אותך."
~~~
מקווה שנשארו קוראים...
YOU ARE READING
Take The Other - L.S
Romantikהארי סטיילס הזמר מפורסם, מזמינים אותו לאירוע פתיחה של מכירת זונות. לואי טומלינסון הבנאדם בין העשירים בעולם, הולך למכירה כדי לקנות לעצמו זונה. אך כשראה את עיניו של הארי, הייתה לו בחירה. הוא לא לקח את מי שהיה אמור לקחת, הוא לקח את האחר.
