היקום

פרסי נבלע

נ.מ. פרסי 1

שחיתי בנחל כשלפתע הרגשתי משיכה מוזרה. הסתכלתי אחורה וראיתי חור שחור?! המים נכנסו אליו וכל דבר מסביבו נשאב לבפנים. ניסיתי להתנגד לזרימה אך נשאבתי גם אני.

קמתי בביתן הראשי כשראשו של גרובר הציץ מעלי. "גרובר?" שאלתי "מה קרה?" גרובר נראה מבולבל "איך אתה יודע איך השם שלי?!"

נ.מ. אנבת' 1

כל המחנה היה בבלאגן. גברת אולירי השתגעה. היא הפילה עצים ושברה ביתנים, חניכים רצו לכל מקום בבהלה. קראנו לטייסון כי לא מצאנו את פרסי שינסה להרגיע אותה. בסופו של דבר היא נרגעה, אבל עדיין נראתה מודאגת (עד כמה שאפשר להבין פרצופים של כלבת שאול). כעבור כמה דקות היא התחילה לרוץ אל הנהר ונזכרתי שפרסי הלך לשחיה שם. רצתי אחריה וקראתי לטייסון שיעזור לי. לפתע הרגשתי משיכה חלשה ומיד עצרתי. קראתי "טייסון, עצור!". הוא עצר מיד והתקרב לכיווני. "מה קרה?" שאל טייסון "אתה לא מרגיש את זה?" שאלתי "את מה?" ענה טייסון. הוא רחרח את האוויר וקרא בשמחה "ארוחת צהריים!" גלגלתי את העיניים והצבעתי על הנהר. "זה." אמרתי. על שפת הנהר היה חור שחור. הייתה מין משיכה מוזרה אליו.

שלחתי מישהו לקרוא לכירון לבדוק את זה. הוא הגיע אחרי דקות ספורות, והחוויר.

פתאום נזרק מהחור מישהו שנראה בדיוק כמו ניקו, מה שהיה מוזר כי ניקו עמד לידי.

ניקו שלנו נראה מבולבל וויל אפילו יותר מבולבל (מפתיע שזה אפשרי, אבל עובדה). הניקו השני היה חסר הכרה אז כירון לקח אותו לביתן הראשי. רגע אחר כך, החור נסגר. ולפתע זה הכה בי. פרסי נעלם בחור השחור.