נ.מ: דמיאן
רצתי במהירות בין העצים, הוא בבית שלו, אני יכול להריח.
בכל חיי אף פעם לא רצתי כל כך מהר אבל בכל זאת לא יכולתי להפסיק לכעוס על עצמי שאני לא מהיר יותר, כל שניה בלעדיו כל כך כואבת שזה מפחיד, אני צריך אותו איתי
את האומגה שלי
נעמדתי מול השער שהוביל לחצר הקדמית של הבית
לא אכפת לי אם אחיו או אביו שם, אני רוצה אותו,
לא
אני צריך אותו
הושטתי את ידי לשער אבל שניה לפני מישהו תפס את ידיי
הסתכלתי על אותו האדם, אם קאי היה אלפא ככה הוא היה נראה, עיניים כהות אבל לא יותר מהרגיל שעיר בלונדיני ועור שזוף מעט, {למי שלא הבין.ה זה תומס}
''תעזוב, עכשיו'' נהמתי בעצבנות והוא רק המשיך להסתכל עלי באותו מבט אדיש
''פשוט בו כבר מפגר'' הוא אמר וגרר אותי לאחורי הבית
הייתי הורג אותו כבר אבל אני לא חושב שקאי ישמח שאני ארצח את אחד מבני משפחתו, כי לפי הבגדים ותווי הפנים חייב להיות לא קשר כלשהו לקאי
''מי אתה?'' עצרתי ושאלתי בחשדנות אבל הוא רק המשיך למשוך אותי עד שלפתע נעצר
''חוץ מקרי האחים שלי לא בבית גם אבי לא, אבל בכל זאת אתה תצטרך להתמודד עם השומרים, אם אתה תתפס על החומה אתה תהיה בדיוק מול החדר של קאי שנמצא בקומה השניה, תהיה נחמד'' בכל מצב אחר הייתי חושד אבל משהו בעיניו גרם לי לסמוך עליו
הוא בהחלט אחיו
תפסתי על החומה הגבוה ועליתי על חדרו של קאי, הצצתי מהמלון וראיתי אותו ישן במיטתו
הוא נראה כמו נסיך ככה
פתחתי את החלון בעדינות ונכנסתי לחדר, זה הזכיר לי את היום הראשון שנפגשנו רק שהפעם....
הפעם רציתי אותו הרבה יותר
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
19 הצבעות ו19 תגובות בשביל עוד פרק (:
בוקר טוב ויום נהדר💕

YOU ARE READING
promise me
Manusia Serigala_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- גמור _-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-&_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_- ידעתי שברגע שאני אמצא את המיועד שלי אני הביא לו כל מה שירצה אבל הוא רוצה שאני אעזוב אותו ואין סיכוי בעולם שזה יקרה קאי טאין אני אכבוש אותך, זאת הבט...