"בייב קום" ניעור בכתפי העיר אותי
"עוד חמש דקות אמא" מלמלתי והתהפכתי עם פניי אל הכרית
"בן תקום עכשיו" זאת לא הייתה אמא שלי אלא אחותי הקטנה
"ג'סיקה מספיק" מלמלתי כשהיא החליטה לשבור לי את העצמות על ידי קפיצה על המיטה, משמע עליי
"אני לא רוצה לאחר לבית ספר בן" היא קראה
"אז אולי תוציאי רישיון כמו אדם נורמאלי?!" צעקתי ונאנחתי מבין שלישון אני כבר לא אספיק
"למה אני צריכה רישיון יש לי אותך" היא חייכה אליי
"כי את כבר בת עשרים ושתיים" אמרתי היא רק חייכה ותפסה בתיק הצד שלה
"זאת פעם חמישית שאני אאחר לתלמידים שלי בן" היא קראה בכעס חייכתי מקווה שהבינה איך הרגשתי הבוקר בעוד אני רק נאנח ויוצא אחריה שיערי השחור מתפרע ברוח הפרצים בחוץ מעיל עור שחור שמר על חום גופי ג'ינס שחור היה לבוש ברישול על מותניי ונעלי אולסטר שחורות על רגליי תפסתי בקסדה שלי ופתחתי את האופנוע מגיש לג'סיקה את הקסדה השניה היא חייכה שיערה האדום התפרעה גם הוא, כן גם אני לא יודע למה היא צובעת אותו יש לה שיער ארוך וגלי גוף ארוך ורזה סווצ'ר שחור שמר על חום גופה וג'ינס קצר להפליא הרס את מראה החום שנסתה לשמור גרביים ארוכות עד הברך בצבע שחור ואולסטר שחורות, כמו שלי, היה כל לבושה אבל מה אני כבר יכול לומר זה לא שהיא מקשיבה לי במילא.. ג'סיקה מורה למוסיקה היא מנגנת על גיטרה ושרה יש לה קול מקסים וכל מה שהיא עושה איתו זה ללמד לא מבין אותה :/
בכל מקרה אני אמור להגיע לעבודה שלי גם, אני מנהל חברה, העיקרון הוא חברים טובים וגאונים ;)
הגעתי לעבודה מחכה שג'וש יפתח לי את הדלת זה תמיד ככה הוא מעולם לא היה ליד הפאקינג כפתור הזה שזו בסך הכל העבודה שלו אני מתחיל להבין אנשים ששמים בנות בעבודה הזאת לפחות בחורה הייתה פותחת את הדלת המטופשת הזאת עד עכשיו אני תמיד מתעצבן ככה אוף ג'וש תפתח כבר את הדלת!
"שניה!" הוא צעק בלחץ
"סליחה בן באמת זו אשמת מייק הוא שאל אותי משהו" הוא מהר להתנצל
"כן אני בטוח" נאנחתי
"שיט" הוא מלמל
"כן שיט" אמרתי לו בהתגרות רק בשביל קצת להלחיץ אותו
"אני באמת מצטער תשאל את מייק אני צעקתי עליו שאתה אמור להגיעה הוא אמר שזה לא יפריע לך לחכות ו.." הוא התחיל לברבר
"וכלום הכל בסדר ג'וש יכל להיות טוב יותר אבל אתה יודע, התרגלתי אלייך אל תדאג" אמרתי והוא נשף לרווחה
"תודה בן" הוא חייך אליי בהתנצלות
"מה שתגיד" עניתי בעייפות ועליתי למשרד שלי
"רגע תחזיקו את המעלית!" מישהי רצה למעלית החזקתי אותה בשבילה רק בשביל לדעת מי זאת רוב העובדים פה בנים ואת רובם אני מכיר גם אישית כלומר משפחה, בת זוג, אנחנו בקשר כולם זה נורא חשוב מבחינתי ומבחינת ג'ק, אלכס וברוק, ארבעתינו בסיבות הגיל 24, ברוק היא כנראה הבת היחידה שנמצאת בחבורה שלנו והיא בעצם התחילה את החברה היא חשבה על זה אנחנו עבדנו על זה לעכשיו היא אחראית על כל מה שיוצא לשוק ועל איך משווקים אותו יש לה קבוצות שיווק שהיא אחראית עליהם והיא הבת זוג של אלכס ככה בעצם הכל התחיל זאת לא הייתה ברוק וגם לא מישהי שראיתי לפני כן הבנות היחידות בחברה עצמה הן מלאני אחת ממציאות וממציאי האפליקציות הטובה בעולם, קריסטין נמצאת בקבוצת השיווק של ברוק, שנאל צוות שטח היא אחראית על השאלונים היא בדרך כלל מגיעה עם משאית למקום ציבורי ובוחנת אם אנשים אוהבים את המוצר ומתחברים אליו
ויש עוד שלוש בנות בייצור המוצרים וחמש בנות בעיצוב מוצר/לוגו ששכחתי את שמותיהן אבל בטוח שהייתי מזהה אותן אם הייתי רואה אותן ובנות הזוג של העובדים בדרך כלל לא מגיעות לכאן אבל היא הייתה צעירה מדי בשביל העובדים שלי ניסיתי להזכר אם קבלנו עובדים חדשים לאחרונה שאני עוד לא מכיר אבל לא הצלחתי להזכר
"תודה" היא חייכה כשנכנסה למעלית
"ברור" עניתי בחיוך
"אז.. אתה עובד כאן?" היא ניסתה לפתוח שיחה
"כן ואם מותר לי לשאול מה את עושה כאן?" שאלתי מקווה שלא הייתי חצוף מדי
"בטח מותר אני פה לראיון עבודה" היא ענתה
"באמת?" שאלתי מופתע אני לא זוכר שיש ראיון היום
"כן פגשתי את ברוק לפני שבוע ומאז אנחנו מדברות על זה אז חשבתי סוף סוף להגיעה" היא אמרה
"קבעת פגישה לראיון?" שאלתי
"שיט ידעתי ששכחתי משהו" היא מלמלה
"זה בסדר אני אכנס את הבוסים לישיבה נקרא לזה שקר לבן" קרצתי לה מצחקק
"תודה רבה, מי אתה?" היא מלמלה את הסוף
"בן בראון נעים להכיר" עניתי יוצא מהמעלית היא פתחה את פיה בשוק
"את באה?" שאלתי
"בטח כן" היא מלמלה יוצאת במהירות מהמעלית לפני שהיא נסגרת
"בראד תקרא לג'ק, אלכס וברוק אליי לישיבה דחופה" אמרתי נכנס אל המשרד שלי
"ברוק בדרך אלכס יתעכב טיפה וג'ק לא יכול להגיעה" בראד נכנס למשרדי
"תגיד לג'ק לדחוף את כל מה שהוא עושה עכשיו לחור תחת שלו ולבוא למשרד שלי" אמרתי לבראד
"כן אדוני" הוא צחק
"הוא באמת הולך לומר את זה?" היא שאלה
"כן חכי שניה נראה לי שאת הקללות של ג'ק תעדיפי לא לשמוע" אמרתי מצחקק
"כן אני חושבת שכן" היא גלגלה עיניים יצאתי מהמשרד לוקח מבראד את הטלפון
"...הו ובעיקר תגיד לו שהוא חתיכת שמוק מעצבן ו.." קטעתי את ג'ק
"בחייך ג'ק רק תגיע כבר למשרד שלי" אמרתי נאנח
"מה כל כך חשוב שאתה לא יכול לשלוח מייל? אתה יודע שהמשרד שלי שני בניינים משלך אין לי כוח להגיעה עד אליך" הוא אמר
"כן כן כשתגיע תדע" עניתי לו
"אוח' טוב אני בדרך" הוא ענה
"מצויין" אמרתי כשניתקתי
"תודה בראד" הוא חייך וחזר למחשב לעבודת ניירת מכתבי חברה חשובים ולא חשובים בסוף היום הוא שולח אליי את החשובים
"היי היי מה כל כך חשוב בן?" ברוק קפצה לי על הגב צחקתי
"היי ברוק חברה שלך הגיעה הבוקר" עניתי
"איזה חברה אתה יודע יש כמה הרי אתם לא האנשים היחידים שאני מכירה" היא צחקה
"כן בטח" צחקתי
"בייב" אלכס קרא ברוק רצה אליו הם לא ראו אחד את השני כמה דקות אני מבטיח לכם והם מתנהגים כאילו לא ראו אחד את השני שנים
"מה פאקינג קרה בן?!" ג'ק הגיעה בעצבים ויאוש
"אנחנו מראיינים את חברה של ברוק לעבודה" אמרתי
"לא קבעו שום דבר בקשר לזה" הוא אמר מסתכל עליי בחשד
"אני יודע שלא היא שכחה להתקשר בכל מקרה עכשיו כשאתם פה אפשר להתחיל" אמרתי נכנס למשרדי כשהם אחריי
היא הלכה במעגלים ונעצרה בוהה בנו נכנסים ומחייכת חיוך לחוץ לברוק
"ג'ני כמה נחמד לראות אותך שוב" ברוק חייכה מחבקת את ג'ני
"אוקיי רגע אתה מוכן להסביר לי למה אצלך במשרד ולא בחדר ישיבות שליד המשרד שלי?" ג'ק שאל בכעס
"כי המשרד שלך רחוק" עניתי כאילו זה מובן מאליו ג'ני גיחחה קרצתי לה במהירות לפני שהתיישבנו כולנו
----------------
טוב טוב הבנתי אני יכולה להמשיך ככה כל הלילה..
אני אסיים פה ואמשיך אחר כך עוד אין לכם מושג מה הקשר בין השם לסיפור אבל זה יגיע בהמשך...
