היגע כבר סוף יום הלימודים וממש התרגשתי ממש יכולתי לשמוע את הלב שלי דופק חיקיתי עשר דקות בספסל ואז רוני נגשה אלי ואמרה לי איפה אוסטין? (החבר שלי ) לא יודעת ... ופתאום התחלתי לבכות רוני עודדה אותי ואמרה לי אולי זה בכוונה! ואז היא אמרה לי שהיא צריכה ללכת והלכה . חיכיתי שעתיים אבל אוסטין לא בא ,חשבתי לעצמי אולי הוא שכח או משהו כזה,ושוב התחלתי לבכות עד שהוא הגיע יונתן האוייב שלי שאני לא סובלת אותו מהגן ,הוא ישב לידי ואמר לי היי,למה את בוכה ?! זה ממש לא מתאים לך לבכות באותו רגע בפשוט שכחתי שאנחנו אויבים ופשו היסכלתי עליו אחרת ואז הוא אמר לי רוצה נלך לקנות גלידה ואז נלך יחד להליכה? אמרתי לו סבבה ואמרתי לעצמי בלב "אוסטין לא שווה את זה ". הלכתנו לאכול גלידהואז הלכנו להליכה ושעצרנו לשתות הוא שאל אותי למה בכית ? אמרתי בגלל אוסטין הזבל הזה אני אשכרה חיכיתי לו שעתיים ....
