הארי התיישב ליד חברו הטוב רון. שניהם פרשו משנת לימודיהם השביעית. הם גרו ביחד בכיכר גרימולד 12, ביתו הישן של סיריוס. הארי למד באקדמיה להילאים, ורון עבד בזמנו הפנוי בחנות המתיחות של פרד וג'ורג'. התאריך היה השלושים ואחת בדצמבר, 1998.
"רוצה תה?" רון שאל את הארי והוא הנהן. רון קם והכין לשניים תה.
"עוד עשר דקות." הארי הסתכל על השעון ואמר.
"הן היו צריכות כבר להגיע." רון אמר ובאותה השנייה נשמע צלצול בדלת הכניסה. הארי ורון רצו לפתוח את הדלת ושם עמדו שתי נערות בנות 18. האחת הייתה ג'ינג'ית בשמלה אדומה, והשנייה נערה עם שיער חום ושמלה לבנה.
"היי בנים." הרמיוני אמרה. רון חיבק ונישק אותה.
"זה בשבילך." רון אמר להרמיוני והביא לה ורד אדום.
"רונלד, מי ידע שאתה כזה רומנטי?"
"היי ג'ין." הארי הסתכל על הנערה הג'ינג'ית. "מה שלומך?"
"אני בסדר, הארי. בואו נלך." ג'יני אמרה והארבעה התעתקו. הם הגיעו למסיבה. רון והארי הלכו להביא משקאות.
"מה יש לכם?" רון שאל את הארי. שניהם הסתכלו על ג'יני והרמיוני שהתחילו לרקוד ולצחוק.
"הכל בסדר, רון. אנחנו בסדר." הארי אמר. "קבענו שלא נדבר הרבה לפני חצות כדי שהנשיקה תהיה-"
"מושלמת. כדי שהנשיקה תהיה מושלמת, נכון?"
"כן. וחוץ מזה," הארי אמר והוציא מכיס מכנסיו קופסא קטנה.
"אבא שלי יודע?" רון שאל בחשש אבל חייך.
"כן."
"ואמא?"
"שניהם יודעים. אני הולך לעשות את זה. היום." הארי אמר.
"איך תעשה את זה, אתה יודע כבר?" רון שאל את הארי בזמן שהארי שתה מים.
"לא. אין לי מושג."
"תכניס את הקופסא. אני הולך להביא את הרמ." רון אמר והלך להרמיוני וג'יני. איתן היו גם לונה ונוויל שהצטרפו לחבורה. רון והרמיוני חזרו וג'יני נשארה שם.
"מה קורה, הארי?" הרמיוני שאלה את חברה הטוב. הוא הראה לה את הקופסא והיא אמרה, "וואו! הארי, אתה עומד להציע לה."
"כן, הרמיוני. זה התכנון."
"תלך אליה. יש לך דקה עד חצות. פשוט תעשה את זה." הרמיוני אמרה ורון הנהן. השלושה התקדמו אל חבריהם. הארי חיבק את ג'יני והתחיל לרקוד איתה.
"10, 9, 8," על מסך הופיעו מספרים שירדו מ10, ואיתן צעקות נשמעו מכל מקום. "7, 6, 5," הארי התקרב אל ג'יני והיא אליו. "4, 3," אתה עדיין יכול להתחרט, הארי אמר לעצמו. אבל לא. הוא היה יותר חזק מזה. הוא אהב את ג'יני יותר משאהב כל דבר או בן אדם בחייו. "2, 1, 0." האנשים צעקו. ג'יני התחילה להתקרב יותר ויותר אל הארי.
"ג'יני, חכי שנייה." הארי עצר אותה.
"הארי פוטר, אתה תנשק אותי עכשיו, כי עכשיו חצות, אז תנשק אותי כבר." ג'יני אמרה לו.
"אני לא יכול."
"הארי, מה זאת אומרת שאתה לא יכול?"
"אני לא יכול כי אני רוצה להגיד לך משהו." הארי אמר. הוא ירד על ברכיו והתחיל לדבר. כולם הסתכלו על שניהם. "ג'יני, אני אוהב אותך. מאוד. אני לא יכול לחיות בלעדייך. אני מאוהב בך, ג'ין. האם את, ג'יני וויזלי, רוצה להיות אשתי? ג'יני, את רוצה להתחתן איתי?"
"הארי פוטר, את השתגעת לגמרי?! ברור שאני רוצה." ג'יני אמרה והארי נרגע ונשם לרווחה. הוא הביא לה את הטבעת שהייתה בקופסא שאותה החזיק. הארי נישק אותה והיא חיבקה אותו חזק. כעבור חצי שנה שניהם עמדו מתחת לחופה ואמרו כן.
