היום שבו ברחתי

20 2 2
                                    

היי שמי הוא ניקולס אני ילד בן 17. שלפי טענת אבא שלי ‏אני פושטק. ‏אם הוא היה באמת מנסה להישאר בבית הוא היה מבין שאני לא. ‏חזרתי אתמול ארבע בבוקר מחברים ונכנסתי לבית וראיתי את הבית המטונף ‏שניקו רק היום ‏וכבר הספיק להתבלגן שוב פעם ‏ואת כל בקבוקי אלכוהול הזרוקים על כל הרצפה חשבתי לעצמי: ״אין לי כוח לכל החרא הזה שתפסיק כבר לשתות״. והחלטתי לא לשתוק הפעם אמרתי לה :״ ‏כמה פעמים אני צריך להגיד לך להפסיק לשתות. ‏אני ילד את לא אמור להיות ככה אתה אמורה להיות נקיה כבר את עברת כבר יותר מ6 פעמים גמילה. לא נמאס לך כי לי כן, מכל וגם מאיך שאת מתייחסת אליי אני באמת רציני אם את לא מפסיקה לשתות אני עוזב את הבית״ ‏ולהפתעתי היא ‏הרימה את הבקבוק ושתתה.
ואמרה: ״ ‏תעזוב אותי בדיוק כמו אבא שלך שניכם עוזבים אותי, לך תעזוב אותי תילך ותחיה את החיים שלך אני לא צריכה אף אחד מה אכפת לי שאתה ילד.לך לך כבר " והיא הכתה אותי 4 פעמים שכבר היה לי סימן כחול בפנים ולא הרגשתי כלום ואחר מכן ברחתי מהבית.אני עדיין הייתי המום מהמכות  שהיא עשתה את זה. רציתי לבכות אבל אספתי את עצמי בידיים הגעתי לתחנת הרכבת ונסעתי לטוקיו וכל מה שהיה לי זה טלפון וארנק. והרגשה של שום תקווה.

Lover boy ❤️‍🔥Where stories live. Discover now