.
אני לא יודעת למה אבל אני שונאת את עצמי
אני לא יודעת למה אבל אני צריכה עזרה.
בבקשה.
אני לא יודעת למה אבל אני רוצה למות.
בעצם אני כן יודעת.
מאז שהוא דפק לי את הגוף הוא דפק לי גם את הנפש ומאז אני במצב נוראי
ואני פשוט לא מסוגלת לעשות כלום יותר
מאז מה שקרה אני לא מתקרבת למסיבות וכל מקום שהוא סגור או מסוכן.
לא זזתי מרובין מעז המקרה.
שתינו בטראומה אבל במיוחד רובין
אני לגמרי מבינה אותה היא סובלת יותר ממני
תחשבו ללכת לשירותים לחפש את חברה שלכם ולמצוא אותה שוכבת מסוממת על הרצפה מלאה בדם מהכוס שלה אחרי אונס.
אני לא זוכרת הרבה ממה שקרה. לא הייתי בעקרה בכלל אבל היא. היא ראתה הכל
מאז אני והיא לא מתקרבות לשום מקום
וכמובן הדרדרנו לסמים..
לא מפסיקות לעשן ולשתות בשביל להתגבר
ברור שזה לא באמת עוזר אבל זיין על זה.
אותו הבחור ברח.
לא ראינו מי זה ואני לא זוכרת איך הוא נראה
הוא היה לבוש בבגד שחור ארוך ולא ראיתי לו את הפרצוף חוץ מטיפה זקן
ואני ממש אבל ממש לא הולכת לדבר על זה
הבית ספר המזדיין הזה כבר התקשר להורים שלי והם עכשיו מציקים לי וכמובן שהם לא יודעים מה קרה או איפה אני וגם לא אכפת לי
רובין העירה אותי ושאלה.
"ג'ס קומי בייבי. רוצה לאכול? נשאר שתי ביצים במקרר וחצי עגבניה " זאת אומרת גמרנו את המקרר ובקרוב נצטרך לצאת מהבית. פאק
"מלח יש בכלל?" שאלתי בקול שטותי
"יאלה קומי, תתלבשי" אמרה וזרקה עליי חזייה
"חייבת?" שאלתי עם פרצוף כלבלב
"כן. רוצה נקנה גם טיפה בירות? אני רוצה אוכל"
*דפיקה בדלת*
"הזמנת מישהו?" שאלתי מסוקרנת
"לא.. מוזר, אני הולכת לבדוק"
"רובין קארוליין תפתחי את הדלת, משטרה פה!" צעק שוטר (?)
מה? מה היא עשתה עכשיו?
"אני סופר עד שלוש ואם את לא פותחת אנחנו פורצים לבפנים " צעקו מבחוץ
*פותחת את הדלת*
"מה קורה פה?" שאלה
"רובין קארוליין את עצורה על חטיפה נערה חפה מפשע יש לך זכות לשמור על זכות השתיקה כל דבר שתגידי כעת ישמש נגדך בבית משפט"
~~~~~~
סליחההההה היה לי מחסום כתיבה רציניייי
YOU ARE READING
the knife
Fanfictionהסמטה החשוכה הזאת והריח של דם נוטף בכל אזור.. הנשימות הכבדות והגניחות שלו צורחות לי בראש. אני קבולה בין הקירות האלה..ממש פה בסמטה הזאת אני מרגישה את כל הצרחות והבכי של הנשים שהיו כאן לפני אני נשבעת בחיי שאני אנקום עבורי ועבורן גם עם זה אומר שידי...
