שירים

ירח

מחברת זיכרונותיי מלאה בדמעות.
כאילו אם אפתח דפיה שוב יפרחו המילים.
וזה כבר כל כך הרבה זמן שאתה כה רחוק.
נוצרת בליבי את כל הרגעים.

זיכרון אחרון עולה שוב כמו חלום.
איך ישבנו יחד על ספסל מול אורו של ירח.
ואמרת לי שזה הסוף, זאת לא את זה אני.
עולמי חרב עליי וליבי עוד צורח.

זוכרת אתמול,
איך היופי בא בנגיסות קטנות.
רצינו לטרוף, לאכול הכל בבת אחת.
עכשיו זה נגמר ואני כבר לא יודעת.
איך השאר מצליחים להרגיש כך שנים נוספות.

זיכרון ראשון מוצא את דרכו לחלומי.
איך נישקת שפתיי ברכות מול אורו של ירח.
וכאילו כבר מאז ידעו כוכבים.
שאת דלת ליבי עוד תסגור ותיקח את המפתח.

זוכרת אתמול,
איך היופי בא בנגיסות קטנות.
רצינו לטרוף, לאכול הכל בבת אחת.
עכשיו זה נגמר ואני כבר לא יודעת.
איך השאר מצליחים להרגיש כך שנים נוספות.

הכרתי אדם חדש שהפך לכל עולמי.
ועכשיו אנו נישאים מול אורו של ירח.
והנה הוא מחייך,  בשתיקה אופיינית.
שהרי הוא עמד שם תמיד והשגיח.

זוכרת אתמול,
איך היופי בא בנגיסות קטנות.
רצינו לטרוף, לאכול הכל בבת אחת.
עכשיו זה נגמר ואני כבר יודעת.
שגם אני אצליח להרגיש כך שנים נוספות.

זוכרת אתמול,
איך היופי בא בנגיסות קטנות.
רצינו לטרוף, לאכול הכל בבת אחת.
עכשיו זה נגמר ואני כבר יודעת.
שגם אני אצליח להרגיש כך שנים נוספות.