פנימיה לבנים בלבד

פרק 1: פנימיה לבנים בלבד
נ.מ עומר
אההה נמאס לי פשוט נמאס לי בנים אנסו אותי התעללו בי והרביצו לי על ימין ועל שמאל אבל לא המשפחה שלי תעביר אותי לפנימיה לבנים כן מאוד חכם , נמאס לי, ולא רק זה אני גם חולקת חדר עם בן ודודה שלי היא המנהלת מושלם ממש מושלם.
"עומרר רדי כבר למטה דודה ציפי מחכה" אמא שלי קראה לי פפפ ממש נמאס לי.
ירדתי למטה "תודה באמת שהחלטת להגיע" אמא שלי אמרה כבר אמרתי שאני שונאת אותה? למרות כל מה שקרה היא לא הייתה אפילו פעם אחת בשבילי מזלי שיש לי את האבא המושלם שלי שעבר איתי את זה למרות שבנים הרסו לי את האמון בהם על אבא שלי אני סומכת כי אני יודעת שהוא בחיים לא יפגע בי נתתי חיבוק לאבא שלי לקחתי את המזוודה נישקתי את קירה אחותי הקטנה ואת יואב אחי הגדול ויצאתי אה נאנחתי אני צריכה להסתדר מפה ולא לתת לאף אחד לדעת מה קרה לי אני אבוא פתוחה ועם אובר ביטחון ( מה שאין לי) ולא אתן לאף אחד לדעת .

"טוב תקשיבי מותק אנחנו עכשיו ניכנס לפנימיה ואני בטוחה שהמבטים יהיו עליך אז אל תבהלי אנחנו ישר נלך לחדר שלך ותפגשי שם את יונתן השותף לחדר והחונך שלך בואי מאמי" דודה ציפי אמרה לי ונכנסנו ברו החברה האלה קצת מפחידים הם גדולים מאוד ונראים חזקים אבל היי גם אני גדולה וחזקה לא? הלכנו לחדר ונכנסנו "הו היי את עומר נכון? אני יונתן אני ממש שמח שהגעת ממש משעמם לבד בחדר אז.." הבחור החייכני לא הפסיק לדבר לרגע למזלי דודה שלי עצרה אותו "רק דקה יונתן למה שלא תיתן לעומר קצת להתמקם ולנוח? הייתה לנו נסיעה ארוכה" "או כן בטח חכי זה המספר שלי אם את צריכה אותי אני כנראה למטה ביי" נתן לי פתק עם המספר שלו ויצא "טוב אני אלך גם תתמקמי לך" דודה שלי אמרה ויצאה גם היא עכשיו זה רק אני פה.
התחלתי לסדר את כל הבגדים בארון ואת הספרים על המיטה ואז קיבלתי שיחה ממספר לא מזוהה "הלו?" עניתי "או הינה הזונה הקטנה שלי מה קרה עברת לבית ספר אחר…."
~פלאשבק ~
"את הזונה שלי ולזונות אין שום זכות דיבור מובן?" הוא אמר בזמן שחדר אלי יותר "שאלתי אם מובן?" צעק "כן.." עניתי חלושות
~סוף פלאשבק~
"עומר?? עומר??" התעוררתי מההלם מהניעורים של יונתן "אה? או אמ סליחה" "מה קרה את בסדר?" "אה אמ כן ברור" "את יודעת את לא צריכה לשקר דודה שלך סיפרה לי למה את פה….." פאק "אל תספר על זה לאף אחד אתה יודע מה אפילו אל תדבר על זה אל תחשוב אל זה." "או..קי אבל אם את צריכה אני פה" אמר והוסיף חיוך קטן כן בטח למה שאני אספר דברים למישהו שאני לא מכירה? "כן תודה"

למחרת הייתי צריכה לקחת בגדים למכבסה ולכבס עם מישהו בשם עומר? נו זה לא באמת משנה לקחתי את הבגדים שלי ואת האיירפודס שלי שמתי קצת טיילור והתקדמתי למכבסה, שנכנסתי ראיתי חבורת בנים לא הבנתי מי מהם זה עומר אבל השדלתי לשמור על שקט זה אבל מעולה עד שהדלת מאחורי נטרקה "הי את!" שיט הסתובבתי באיטיות "כן?" "מי את?" אחד מהם שאל "אמ אני עומר" עניתי חלושות "ולמה את עושה פה עומר?" אחד אחר שאל נו באמת כמה כאלה יש? "אמ כביסה [?]" "השאלה שלנו" אמר ה"מנהיג" שלהם זה כזה טיפשי "היא לא מה את עושה אלא למה את פה בפנימיה לבנים בלבד?" הוא אמר חסר סבלנות "ואם המראה שלך לא נראה כאילו את שייכת לפה" הוסיף בזלזול "שהסיבה תיהיה קשורה אליך אני אודיע לך חוצפן איכ עוד אחד מהבנים האלה שצריכים להוכיח תגבריות שלהם מה קרה? רצית לצאת גבר מול החברות שלך? אוו חמוד" עניתי לו מה הוא חושב שהוא יבוא לפה ואני אגיד או היי אני עומר דודה שלי היא המנהלת ואנסו אותי במשך שנה כאילו מהה? בזמן שחשבתי לעצמי לא שמתי לב שהוא קרוב מאוד קרוב "אם לא הבנת את פה בת 1 בפנימיה עם עוד 300 בנים ותאמיני לי שמבין כל ה300 האלה את לא רוצה להתעסק דווקא איתי אז עכשיו את תעני לי על השאלה יפה יפה מובן?" מובןמובןמובןמובןמובןמובןמובן
~פלאשבק~
"זונה מובן?" מובן לך שרמוטה?" שאלתי אם זה מובן??"
~סוף~
"שאלתי אם מובן?!?!?!?!" צעק והעיר אותי מההלם ששקעתי לתוכו "מי אתה פאקינג חושב שאתה? אף אחד לא בא אליך ושואל אותך על הבעיות שלך אז  תתרחק כבר דיי חלאס" "עומר" "מה?" "קוראים לי עומר. עומר וילר" מה רגע למה זה מוכר לי? "כןכן הבן של אנדרו וילר הקאפו של אנגליה" פאקפאקפאק לאן הכנסתי את עצמי למה כל הדברים הרעים קורים דווקא לי? "א….אני" "או תרגיעי אני לא אהרוג אותך,,,בנתיים" ובזה הוא יצא מהחדר, אני לא רוצה להישאר פה.

טוב אז זה היה הפרק הראשון אני לא יודעת איך הוא מוזמנים לשתף מה הרגשתם :)