החיים שאחרי המעבר

פרק 2

-נ.מ קאי

סוף סוף נחתנו בנוי יורק,
אחרי 12 שעות של טיסה, בלי עצירות
בדרך.
הינה זה מגיע, דף חדש בחיים שלנו.

◆◇◆

זה היום הראשון שלי, ושל סטיב, בבית הספר החדש.
הבית ספר מתחיל בשעה 08:00,
אז קמתי מוקדם.
הערתי את סטיב, והלכתי להתארגן.
התאפרתי קצת, התלבשתי, סידרתי את השיער, והלכתי להכין לי תיק.
"קאי" סטיב קרא לי.
"ממ?" ניסיתי לענות לו, בזמן שאני מכינה לשניינו ארוחת בוקר.
"אל תיהיה לחוצה, אוקיי?" אמר בקול רגוע.
"אני לא לחוצה, הכל טוב." אני באמת לא לחוצה, אני לא בן אדם כזה.
התייבנו לאכול את ארוחת הבוקר, מדברים, ומצחקקים בניינו.
סיימנו לאכול, פינתי את הכלים לקיור.
סטיב הרים לי את התיק, מביא לי אותו.
התחלנו להתקדם לעבר הבית ספר, שהוא 5 דקות הליכה מהבית שלנו.

"סטיב" אמרתי, אחרי שניהיה שקט.
"כן?" שאל סטיב.
"אנחנו צריכים למצוא עבודה." צחקקתי לעצמי.
ליטרלי, הוא לא שכח כלום, חוץ מעבודה.
"שיט נכון, אני יבוא מחר לבית הספר.
אני הולך למצוא לך, ולי עבודה."
אמר  והתחיל לרוץ לכיוון ההפוך.
"הוא אידיוט." אמרתי לעצמי.
"נראה ככה."
הסתובבתי מהר, לכיוון הקול הלא מוכר.
זאת הייתה נערה, בגילי.
היה לה שיער חלק, וארוך בצבע שחור, ועניים אפורות.
היא הייתה בערך בגובה שלי.
אני לא אשקר, היא ממש יפה.
"אוי סליחה, נעים מאוד אני לילה, אבל את יכולה לקרוא לי- לי." אמרה.
אז כניראה שיהיה קל להכיר חברים חדשים בבית ספר הזה.
"אני קאי." השבתי לה בחיוך.
"אז מאיפה את?" היא שאלה.
"עברתי לפה לפני שלושה ימים מישראל, ועכשיו אני גרה 5 דקות הליכה מכאן." עניתי לה.
"מגניב, גם אני הייתי גרה בישראל.
עברתי לפה עם המשפחה שלי לפני 10 שנים." היא אמרה.
התכוונתי להגיד משהו, אבל בידיוק שמנעו את הצלצול.
"תוכלי להראות לי איפה הכיתה שלי?"
שאלתי את לילה.
"בשמחה, אמרו לך איזה כיתה את?"
"כן, י'1." השבתי לה
"אה אנחנו באותה הכיתה." אמרה בהתרגשות.
התקדמנו לעבר הכיתה, נתקלות במורה שעמד להיכנס גם כן לכיתה.
"לילה תיכנסי בבקשה." אמר המורה לילה, שמהרה להיכנס.
"את התלמידה החדשה?" שאל אותי המורה.
"כן" השבתי לו
"אמור ליהיות עוד תלמיד, לא?" שאל אותי שוב.
"אה כן, סטיב, הוא יבוא רק מחר." הסברתי למורה.
"אוקיי, היכנסי ותציגי את עצמך." אמר לי המורה.
ניכנסתי, כל המבטים עליי.
אני מזכירה לעצמי לנשום, ולהרגע, תציגי את עצמך ותישבי.
"היי, אני קאי התלמידה החדשה.
מקווה שנסתדר."
אמרתי  ומיהרתי לשבת במקום הפנוי, בסוף ליד החלון.

"היי, אני מייק." אמר התלמיד שישב בכיסא לפניי.
"קאי" השבתי לו בחיוך.
"שקט שם!" המורה צעק לכיווניינו.
השתתקנו.
הנחתי את הראש על השולחן, מביטה בחלון.

התעוררתי לשמע צלצול ההפסקה.
מייק שוב הסתובב אליי.
"אז, מה את אוהבת לעשות?" שאל אותי.
"חחח השאלה אהובה עליי, אני אוהבת לישון, לצייר, לטייל קצת." עניתי למייק.
"ואתה?" שאלתי חזרה, אולי יש לנו תחביבים משותפים.
"גם אני אוהב לישון." ענה, ושניינו התחלנו לצחוק.

___________

מזכירה שהאלה הפרקים הראשונים,
אז הם קצת משעממים.
אבל בהמשך יתחיל ליהיות מעניין.

09/04/2023