רצתי , האנשים לידי חלפו על פני במהירות חלקם מתעלמים חלקם מביטים באישה המשוגעת שרצה באמצע הלילה ברחוב לבושה בפיגמה ורגליה יחפות.
ידעתי שאם לא הגיע אליו בזמן אתחרט על כך כל חיי , לא יכלתי לתת להם להרוג אותו למרות כל מה שקרה אהבתי אותו בכל ליבי .
המשכתי לרוץ כמעט ומגיעה למועדון בו היה , הייתי במרחק קטן ממנו כבר רואה אותו בעייני עומד בכניסה סיגריה דלוקה בידו הוא היה באמצע שיחה עם אחד החיילים שלו רעש חריקה משך את מבטי וכשהבנתי שהזמן שלי נגמר הדבר היחיד שיכלתי לעשות זה לקפוץ עליו בדיוק כשהכדור נורה .