מגן עלייה

13 0 0
                                    

נכנסנו לרכב שלו ואז הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי והוא הפך לעצבני
״תודה שהגנת עליי אני לא יודעת מה היה קורה לי אם לא היית שם״ אמרתי מודה לו ולאלוהים שהוא היה שם
״רבאק ערס למה לא הלכת לבית עם ההורים שלך או משהו?״ אמר בעצבים ודפק על ההגה
״כי הם לא יכלו לבוא..״ אמרתי בעצב
״מה יותר חשוב מהילדה שלהם כוסרבאק למה את הולכת לבד ברגל ועוד בשכונה המזדיינת הזאת״ אמר שוב בעצבים
״כי הם מתו! אני באמת כל כך מצטערת שזה לא בזמן שלך אם הייתי יודעת שזה מפריע לך הייתי אומרת להם למות מחרתיים ולאותו בחור לא לבוא היום ולבוא לפני שנה וחצי ואז שינסה לאנוס אותי! למה נראלך שרציתי את זה? שביקשתי ממנו לבוא לעשות לי את זה? ״
אמרתי מוציאה את עליו את כול העצבים והעצב שלי
הוא דפק לי מבט מרחם ואמר ״אני לא ידעתי שזה מה שקרה אני מצטער שהוצאתי עלייך עצבים שהיה לי על האנס המזדיין הזה״
״הכל טוב לא יכולת לדעת ובכל זאת תודה על הכל״ אמרתי רגועה
והסתכלתי על הדרך מהחלון ושקעתי לשינה עמוקה

נקודת מבט של קיא:
**כעבור נסיעה של עשרים דקות**
׳היא כלכך יפה שהיא ישנה רבאק איך אנשים מסוגלים לעשות את זה ואיך אנשים רוצים להרוס דבר כה טהור שכזה? כוסאמק התחלתי לדבר כמו קוקסינל׳ חשבתי לעצמי

״לונה קומי הגענו״ אמרתי בשקט וברוגע שלא תבהל
״חמש דקות״ היא אמרה בישנוניות
וישר גלגלתי עיניים והרמתי אותה בצורה שהיא יושבת לי על החבר למטה והוא משתולל לו למטה ותוך כמה דקות הוא הזדקף

MINEWhere stories live. Discover now