The Search For Cinderella 2 - מתורגם

פרק 1

זיעה זלגה על מצחי, ולבי הרגיש כאילו הוא עולה באש. הייתי בוערת, פועמת, הייתי חיה. התעלמתי מהכאבים ברגליי והמשכתי לדחוף את עצמי קדימה. רצתי במורד רחוב בברלי הילס, מתחמקת מהממטרות שבגנים. הבית שלי, או יותר נכון הארמון של אלישיה, התנשא במרחק, גבוה ומפואר. הוא צעק כסף וכוח ו'יש-לי-אישה-זונה.' האטתי כשהתקרבתי ועברתי את דרך הגישה בריצה קלה, הפעם רצה דרך הממטרות שבגינה בשביל להתקרר. אלישיה לא צריכה לדעת שדרכתי על הדשא היקר שלה. הגעתי לחדר שלי, המוכר גם בתור המוסך, והתפשטתי לגמרי לאחר שסגרתי הדלת, זורקת את בגדי המלוכלכים על הרצפה ונכנסת למקלחת.

השלווה הקצרה שלי הופרעה אחרי חמש דקות של שקט בגלל הרמקול שבחדר שלי.

"טיילור! הבנות צריכות את ארוחת הבוקר שלהן עכשיו, את מנסה לחבל בתחרות המעודדות שלהן!"

הכרחתי את עצמי לא להתעלם מאלישיה, סגרתי את ברז המקלחת, לבשתי חולצת בייסבול וטייץ שחור, ונעלתי נעלי אולסטאר לבנות גבוהות. רצתי לתוך הארמון, אחרי שהמשרת, סטיבי, נתן לי להיכנס. מיהרתי למטבח הריק והוצאתי את כל הכלים והמרכיבים שאצטרך בשביל לרצות את מפלצות הבוקר - או אולי רק מפלצות בכללי. הבנות, סטייסי וביאנקה, לא התעוררו וירדו למטה עד ארבעים וחמש דקות לאחר מכן, שם ערימות על גבי ערימות של פנקייקים משמינים עם שוקולד צ'יפס, קצפת והציפויים האהובים עליהן חיכו להן על שולחן האוכל המפואר. הן ערמו אוכל על צלחותיהן, בלי תודה או 'בוקר' אם יורשה לי להוסיף, לפני שהפרימה דונה בעצמה 'גלשה' במורד המדרגות הארוכות עד כדי גיחוך.

חיכיתי ליד דלת המטבח בעוד היא התיישבה; מוודאת שהיא מאשרת את הכל. היא בחנה את שולחן האוכל לפני שהסתכלה אלי, "טיילור, אמרתי לך שאם הריצה שלך," היא ירקה, "מפריעה לך לבצע את המטלות שלך, אני לא ארשה לך להמשיך."

הנהנתי בשקט בעוד הבנות ציחקקו, והסתובבתי ועזבתי את המטבח. היא משוגעת אם היא חושבת שאני אוותר על הריצה בשביל לעשות את המטלות שלי. חיברתי את הבלנדר לחשמל והכנסתי אליו פרות ויוגורט טבעי, דבש ושקדים והכנתי לעצמי שייק. שפכתי את גן העדן לכוס חד פעמית ורצתי חזרה לחדרי בשביל להתארגן לבית ספר, אספתי את שיערי הבלונדיני-לבן בגולגול מבולגן וזרקתי את כל הספרים והמחברות לתיק בצבע חאקי. נישקתי את מסגרת התמונה של אבא שלי שליד המיטה שלי להתראות, חיברתי את האוזניות לאייפד ולקחתי את הסקייטבורד שלי מוכנה ללכת מהמקום שלא קראתי לו בית.

כשהגעתי לקצה דרך הגישה סטייסי וביאנקה נסעו על פניי, מצפצפות בצופר חיפושית הפולקסווגן בצבע ירוק נאון הטיפשית שלהן. הן האיצו ואני התפללתי למי שיכול לשמוע אותי שיעצרו אותן ויתנו להן כנס. ואולי גם יאסרו; לתמיד.

אבל היי, אפילו אני יודעת שאני מתגרה במזל.

**

ג'ורדן פגשה אותי מאחורי ספריית בית הספר; נשארו רק עוד כמה דקות עד שהפעמון יצלצל. בית הספר שלנו ענקי; הפסקתי לעקוב אחר כמה אנשים באו לפה, והיתרונות של ללכת לבית ספר כל כך גדול היו שאני בקושי ראיתי את סטייסי וביאנקה. שתיהן התרחקו ממני וההיפך.