פייפר נכדתו של וולדמורט

פרסי - חלק 3

אימא פייפר שאלה לרגע לא הבנתי על מה היא מדברת ואז ראיתי את אבא שלי שם ואת אפרודיטה ואת אתנה ואת זאוס ואת מארס ואת פלוטו ואת הפייסטוס מה אתם עושים פה? שאלתי.
אתם צריכים כסף לא? ענה לי אבא שלי כן אבל מ- אהההההה אתם מביאים לנו את הכסף נכון? אכן כן תעקבו אחרנו ענה אבא.
כשנכנסנו לבנק כל הגובלינים השתחוו
לורד פוסידון לורד זאוס לורד הפייסטוס לורד מארס לורד פלוטו מיס אפרודיטה מיס אתנה מיסטר ג'קסון מיסטר גרייס מיסטר ואלדז מיסטר ז'אנג מיסיס מקלין מיסיס צ'ייס כבוד גדול לארח אתכם כאן אמרו הגובלינים.
הארי וכל הקוסמים (לא זוכר את השמות) פערו את הפה שלהם והארי שאל מאיפה הם מכירים אותנו אחד הגובלינים התחיל אבל זאוס קטע אותו ואמר שפשוט עזרנו להם פעם אחת. ואז אבא שלי שאל את הגובלין אם הוא יכול לקחת אותנו לכספות והוא הסכים הארי וכל הקוסמים באו ללכת איתנו אבל אבא שלי אמר להם שרק אנחנו יכולים ללכת לכספות
כשירדנו לכספות ראינו 12 כספות בסגנון יווני עתיק וכל אחד מהאלים ניגש לכספות שמתאימה לעיצוב שלו אבא שלי ניגש לכספת עם קלשון כחול וגלים עליה ולקח מהכספת שקיק קטן בצבע טורקיז עם עיטור גלים עליו ונתן לי אותו. הוא
הסביר לי שבשקיק הזה יש אינסוף מטבעות וכשאזדקק לכמות כלשהי אני רק צריך לחשוב עליה ולהוציא אותה מהשקיק כל אל/ה הסביר/ה את זה לאחד מהחצויים ואז נעלם אבא שלי לחש לי לפני שהוא נעלם:
הכל יהיה בסדר רק תשים עין על פייפר ואנבת'
לפני שהספקתי לשאול מה הוא נעלם.
כשעלינו חזרה הקוסמים שאלו אותנו איפה ההורים שלנו אז עניתי להם שהם היו צריכים ללכת.
ואז הלכנו לחנות שרביטים.
איזה בלגן היה בחנות הזו המוכר לא הבין מאיפה נפלנו עליו.
בתורי מלא מים התפרצו הצנרת התפוצצה ו-2 פגסוסים עופפו מעל החנות עד שמצאתי את השרביט הנכון- גמיש ליבת אלמוג ים 20 ס"מ
בתורה של אנבת' מלא ינשופים נכנסו לחנות וניקרו את המוכר עד שהיא מצאה את השרביט המתאים- די גמיש ליבת נוצה של ינשוף עתיק 22 ס"מ
וכמובן שככה זה המשיך לכולם עד שכולם מצאו את השרביטים הנכונים:
פייפר- שרביט קשיח ליבת יונה נודדת (נכחדה) 25 ס"מ
ג'ייסון- שרביט קשיח ליבת נשר 20 ס"מ
ליאו- שרביט די גמיש ליבת דרקון 19 ס"מ
הייזל- שרביט גמיש ליבת זהב 18.5 ס"מ
פרנק-  שרביט גמיש ליבת דוב מערות (נכחד) 19.5 ס"מ
המוכר בחנות שרביטים הזהיר אותנו שאלו שרביטים חזקים מאוד וצריך להשתמש בהם בחוכמה אבל השרביט בוחר את הבעלים אזז...
בכל מקרה כשהלכנו לקנות את מדי בית הספר פייפר ואנבת' התנגדו לצאת מהתא בטענה שזה טיפשי.
נו כבר חכמולוגית זה לא יכול כזה נורא אמרתי.
לא! אני לא לובשת את השמלה הזאת לשום מקום היא ענתה ופייפר הוסיפה שהיא לא יוצאת מכאן עד שמחליפים את מדי בית הספר.
בסופו של דבר הרמיוני הצליחה לשכנע את שתיהן לקנות את השמלות וללכת.
כשהלכנו לקנות את הספרים כמובן שלא היה כאלה ביוונית עתיקה אז לקח לי 2 דקות להבין מה רשום על כל ספר.
חכמולוגית קנתה יותר ספרים ממה שצריך למרות הדיסלקציה שיש לנו היא התעקשה שהיא תוכל למצוא לחש שיהפוך את המילים ליוונית עתיקה.
אחר כך הלכנו לעוד כמה חנויות וכשחזרנו הביתה הלכנו לישון.
ואי אפשר הרי לישון בלי -תופים תופים תופים- סיוטים תא דאאאאא
סתם. anyway איך כשהלכתי לישון ראיתי את וולדי (נראה לי ככה קוראים לו) ומלא אנשים מאחוריו עם שרביטים שלופים מאיימים על חצויים במחנה החצויים.
ראיתי את כירון והחצויים מביתן הקטה עם שרביטים שלופים וכל שאר החצויים עם חרבות והם הסתערו על האנשים של וולדי והאנשים של וולדי פוגעים בחצויים עם לחשים ומלא חצויים מדממים על הרצפה.
ראיתי גם את ביתן אפולו ובעיקר וויל סולאס עוברים בזמן הקרב ומנסים לרפא את החצויים הנפגעים.
הסיכוי היחיד של המחנה היה ניקו שעזר מלא אבל לא יכל להשתמש בקסמי מוות עוד הרבה מרוב תשישות.
התעוררתי כולי מזיע ודומע כשחכמולוגית מנסה להרגיע אותי. היא אמרה שגם לה היה סיוט על וולדי (היא אמרה שקוראים לו וולדמורט אבל וולדי נשמע יותר טוב) כולא חצויים במרתף ומענה אותם עד שיספרו לו משהו, היא ראתה במרתף הזה גם את קלאריס שלא נראתה שכואב לה כל כך (קלאריס קלאסית) את האחים טרוויס ועוד מלא חצויים שאנחנו מכירים וחצויים שאנחנו לא מכירים. התעצבנתי על וולדי וקיללתי ביוונית עתיקה את וולדי במשך 10 דקות ואז סיפרתי לה על הסיוט שלי והיא נלחצה אבל ניסתה לא להראות את זה והציעה שנאכל ארוחת בוקר כדי להירגע בארוחת בוקר כמובן שאכלתי אוכל כחול והקרבתי חצי ממנו לפוסידון בתפילה שכולנו נישאר בסדר אחרי המלחמה הזו ואז הלכנו לתחנת רכבת שראיתי בין קיר 10 לקיר 9 פס דק של עוד קיר שונה ואז גברת וויזלי אמרה לנו לרוץ ישר לתוך הקיר וזה יעביר אותנו לתוך תחנת הרכבת ¾9 הארי רץ ראשון ונעלם בקיר ואז הייזל רצה ואז כל החצויים ואחרי זה כל הקוסמים עברו.
נכנסו לתחנת הרכבת בשם הוגוורטס אקספרס נכנסו לתא ביחד גם החצויים וגם הקוסמים.
רון והרמיוני הלכו לכנס מדריכים אז נשארנו אנחנו והארי שישב בהה בנו ושתק.
התחלנו לדבר ביוונית עתיקה:
*לעוד מישהו היה הלילה סיוטים חוץ מלי ולאנבת'?* *כן* ענה ג'ייסון *גם לי היה סיוט על מחנה יופיטר עולה באש ואנשים בלי אפשרות לברוח ומחנה החצויים במלחמה מול וולדי* *לכל השאר היה לילה נטול חלומות?* שאלה אנבת' *כן* ענו פייפר הייזל ליאו ופרנק
*טוב הארי מתחיל לחשוד יותר מידי רואים את זה עליו נדבר אח"כ* אמרה פייפר וחזרנו לדבר בעברית.
אז התחלתי מה בית הספר מלמד? לא באמת היה לי אכפת אבל רציתי להתחיל שיחה איכשהו וזה הנושא היחיד שמצאתי הארי הסביר שהבית ספר מלמד לחשים ואיך לגונן על עצמך מפני לחשים מסויימים. אחרי זה היה 10 דק שתיקה עד שהארי הלך לקרון אחר. שלחנו את אנבת' לרגל אחריו עם הכובע היעלמות שלה.
חיכינו 20 דק עד שהיא חזרה וכשהיא חזרה היא אמרה שהארי ורון חושדים שאנחנו אוכלי מוות (אוכלי תנטוס) התכוונת אוכלי תנטוס אמרתי מתאפק לא לצחוק למה שנאכל את תנטוס? שאלתי
אני לא יודעת מה זה אומר אבל הרמיוני הורידה אותם מזה ואמרה להם שזה שפייפר היא הנכדה של ההוא שאסור לנקוב בשמ- וולדי? התפרצתי, כנראה אמרה אנבת' לא אומר שאנחנו אוכלי תנטוס.
כשהגענו נסענו במרכבות עם סוסי השלד החמודים - ת'סטראלים דיברתי איתם וגם הם התחילו לקרוא לי בוס.
לא אני לא הבוס שלכם השבתי טוב בוס ענה אחד הת'סטראלים הבטחתי להם שכשאחזור אני אתן להם דונאטס תודה בוס ענו.
אתה יכול לראות אותם שאל הארי כן למה כולנו ענינו לו? כי רק מי שחזה במוות יכול לראות אותם השיב הארי באיזה מוות צפיתם שאל רון?
ראינו הרבה מקרי מוות... סלינה צ'ארלס מייקל בוב דמסן בוב הקטן חשבתי וראיתי שגם אני וגם אנבת' מתחילים לדמוע אבל ניגבנו אל הדמעות לפני שמישהו ראה.
כשהגענו אנבת' התלהבה מהאדריכלות ועיצוב הטירה ודיברה עם הרמיוני שעות על זה עד שנכנסו. נכנסו לטירה לתוך מקום ענקיייייי מלאאאאאא אוכל שאפילו חלקו כחול! אז התיישבנו ליד הילדים עם הצהוב שנראו הכי נחמדים והתחלתי לאכול אנבת' תקעה בי מרפק מוח אצה חכה רגע הזקן ההוא אממממ דלת טיפשה התחיל לדבר ואמר: השנה הצטרפו אלינו קוסמים אמריקאים לשנה 5 אז תקבלו אותם בברכה ואז הוא שם איזשהו כובע שהתחיל לזמר משהו (לא הקשבתי) ואיזשהו מורה זקנה התחילה לקרוא בשמות של ילדים שהתיישבו על הכיסא והכובע חיכה כמה שניות וצעק: גריפנדור/סליתרין/הפאלפף/רייבנקלו ואז היא קראה בשם שלי ראשון ישבתי והנחתי את הכובע על הראש.
שמעתי אותו בתוך המחשבות שלי אומר:
אממממ הוא יותר אמיץ מגריפינדור עצמו אבל הוא גם יותר נאמן מהפלפאף עצמו יותר חכם מרייבנקלו עצמו (בדרכים שלו) ויותר ערמומי מסליתרין עצמו אני לא יכולה יותר.. וזה המשיך ככה 20 דק עד שהיא אמרה: אני משבצת אותך ב-