Style// L.S

אפילוג

״קדימה הארי צריך לרדת״ מלמלתי לשפתיו והוא הניד בראשו, חיוך משועשע על שפתיו. ליבי הלם בחוזקה כשהחליק את ידו אל מותני ונישק לנקודה הרגישה מתחת לצווארי, ״מממ לא צריך״ לחש.
בטני התהפכה כשהרגשתי את נשימותיו מדגדגות את לחיי, לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר וריסקתי את שפתיי בחזרה על שלו, הוא לא חיכה שנייה לפני שהחליק את לשונו לפי, גורם לגניחה קטנה להפלט מפי.

״איכס מגעיל!״ זאין קרא, גורם לשנינו להתרחק במהירות ולהסתכל לכיוון הדלת שם עמד זאין בייאוש, הוא הסתובב ויצא מהחדר, סוגר את הדלת אחריו כאילו ודבר לא קרה.

ברגע שזאין יצא מהחדר הארי החניק צחוק, הרגשתי את לחיי מאדימות וקברתי את פניי בצווארו של הארי, לא משנה כמה פעמים  נהיה קרובים ככה ליד אחי זה איכשהו תמיד יביך גם אותי.

״שיט זין רגע״ שמעתי את קולו של זאין מאחורי הדלת וצחקקתי, מניח נשיקה קטנה לשפתיו של הארי וקם ממקומי למראה , מסדר מעט את שיערי, בכל זאת לא כל יום אני חוגג 18!

דפיקה קטנה נשמעה בדלת וכשהארי אישר שאפשר להכנס זאין נכנס באנחה כשראה שהפעם אנחנו לא קרובים כל כך, ״יופי העיניים שלי״ מלמל וגיחכתי, אחי פשוט אידיוט.

״בכל מקרה תרדו למטה העוגה מוכנה״ אמר והנהנתי בהתרגשות, זאין יצא והסתובבתי בהתלהבות להארי שהתיישב על קצה המיטה וצחק, הוא הניח את ידו על צד גופי ומשך אותי לשבת על ירכיו.

״אני לא מאמין שאני בן 18!״ חייכתי והוא גלגל את עיניו בחיוך ״18 שנה שאני סובל אותך״ התגרה וקמתי ממנו. ״אתה ממש חוצפן״ קראתי, עמדתי לצאת מהחדר עד שלפתע תפס בידי ומשך אותי בחזרה אליו, שפתיו נצמדות במהירות לשלי לנשיקה מתוקה.

״מזל טוב בייבי״ לחש ובטני התהפכה, חייכתי וירדתי לקומה התחתונה כשידי אוחזת בשלו.
״סוף סוף חשבתי שלא אוכל את העוגה הזאת לעולם״ קראה גמה, גורמת לי לצחקק ולחבק אותה.

״כיף לך גם אותך ג׳מ״ צחקקתי והיא קרצה, ״מזל טוב לו״ חייכה והתיישבה בחזרה ליד העוגה.
שתי המשפחות שלי ושלו ישבו גם הם מסביב לשולחן כמו בכל שנה שיש לאחד מהילדים יום הולדת והתחילו לשיר לי תוך כדי שאמי מדליקה את הנרות ומניחה נשיקה קטנה לראשי.

״קדימה נו תביע משאלה״ חייך הארי עם חיוך שחשף את הגומות היפות שלו, גלגלתי את עיניי בחיוך ועצמתי את עיניי מבקש שהכל ישאר בדיוק אותו הדבר, עם המשפחה, עם הארי... הכל פשוט מרגיש כל כך טבעי. לשבת ככה כולנו בימי הולדת, המשפחות שלנו יחד, מדברות וצוחקות כאילו שום דבר לא השתנה. לפעמים זה אפילו נראה שמאז שאני והארי הפכנו לזוג זה חיבר בין כולם עוד יותר ואין שמח ממני שזה המצב.

״מה ביקשת?״ הארי לחש לאוזני, חייכתי והסטתי את מבטי בחזרה אליו. ״אם אגלה זה לא יתגשם״ הורדתי את הנרות מהעוגה וגמה הנהנה בהסכמה, ״מעולה! עכשיו אפשר לאכול כבר?״ קראה וגיחכתי.

״גמה סטיילס איפה הנימוסים שלך״ קראה אן בצחקוק, ״בפח כנראה קדימה זאין״ גמה הושיטה לזאין את הסכין שה ניד בראשו בחיוך כלא מאמין והתחיל לחתוך את העוגה, השענתי את ראשי על כתפו של הארי בחיוך, מרגיש מאושר יותר מאי פעם.