אתגרי הים

פרק 2

נ.ק. רון

״שירה!״ קראתי בחצי צעקה חצי טון ערמומי.
״מה״ שירה צעקה לי בחזרה.
״תסיימי להחליף וצאי החוצה כבר ״.
היא הגיעה, היא פתחה את הדלת...
ודלי מלא מים נפל עלייה.
״אופסי״ אמרתי לעולם.
שירה התחילה לצעוק עליי בחצי עצבים חצי צחוק.
״מטומטם למה חשבת שזה רעיון טוב״.
״יודע מה״ היא אמרה ״זה בכלל לא משנה אני בכל מקרה החלפתי לבגד ים כדי להיכנס לבריכה״.
״אז תכלס זה בכלל לא משנה כי ככה או ככה הייתי נרטבת״.
שירה קפצה אל הבריכה והשפריצה כמות מים שלא ביישו כלב שותה מקערה.
קפצתי אחריה והתחלתי להשפריץ עליה מים והיא כמובן איך לא החזירה לי.
״אלכס״ הפעם בהחלט צעקתי.
אלכס צעקה לי מהחדר שלה בקומה השניה ״מה אתה רוצה הפעם?״
״בואי תיכנסי איתנו לבריכה״ התחננתי כאילו חיי תלויים בהאם היא תבוא או לא.
תוך חצי דקה אלכס כבר הייתה למטה ליד הבריכה בבגד ים.
״זה היה מהיר״ אמרתי.
״ממש כאילו חיכית שרון יקרא לך״ שירה צחקה.
״ממממ״ עף לאוויר מאזור אלכס.
תמיד היו לאלכס בעיות חברתיות ותמיד ניסיתי לעזור לה.
היום הולדת שלנו היה בערך לפני חודש וחצי.
אני תכננתי לאלכס מסיבת הפתעה.
הזמתי ״חברים״ שלה כמה אנשים שאני מכיר כמו שירה (אם לא הייתי מזמין את שירה היא הייתה לוקחת אותי ליפן רק כדי שיענו אותי בשנתי) וכמה אנשים שחשבתי שיש להם פוטנציאל להיות חברים של אלכס.
זה לא הלך מי יודע מה.
אלכס הייתה ביישנית מידי ולא תיקשרה יותר מידי חוץ ממני ומשירה.
״אתם באים אחר כך לסושי?״ שאלה שירה.
״ברור, תמיד״ אמרתי.
״רוצה להצטרף?״ שאלתי את אלכס.
״לא אני חושבת שאני אזמין לי בערב״ היא ענתה.
״סבבה, אנחנו נלך לאכול במסעדה, אם את צריכה משהו אני זמין״ אמרתי מתוך דאגה שאלכס מרגישה כאילו שכחו אותה.

מקווה לראות אתכם גם בפרק הבא
לאב יווו 3>