שח - מת

פרק 1 - פיצול אישיות

ראיין
——-
״איפה הכסף?״ צרחתי על הבנאדם החף מפשע שלא עשה לי כלום אבל הרצון שבי היה לקחת לו את הכסף.
״אני מתחנן, אני אתן לך אותו מחר.״ הבחור בכה מפחד.

לקחתי את ידי העברתי אותה בבלורית שלי ונתתי לו אגרוף.

״בן זונה,״ התקרבתי אליו עם הm16, ״אתה חושב שאתן לך עוד זמן חתיכת מזדיין?״ הרכנתי את ראשי לאחור וצחקתי.
״בבקשה לא-״ ירייה.
יריתי בראשו וכל הדם התפזר על הרצפה.
עוד ירייה.
מוחו כמעט יצא מהמקום.
עוד ירייה.
המוח שלו יצא מראשו וגם עין אחת.
״ככה תלמד שלא מתעסקים עם ראיין מילו.״ קרצתי לגופתו והלכתי משם.

————————————————————
״נו מה עשית לו?״ שאל ריי, העוזר שלי לכל דבר.
סימנתי לו עם אצבעותיי רובה ושמתי אותו על ראשי והעפתי את הראש לצד.
ריי צחק וגם אני.
״זו ההרגשה הכי מספקת בעולם אה? לראות אותם מפוחדים, מבוהלים, בוכים.״ ריי אמר בעונג.
״כן...״ אמרתי בבלבול.
כואב לי על אותם אנשים אבל מצד שני, ריי צודק זו ההרגשה הכי מספקת שיש.

״מתי הרצח הבא ועל מי בוס?״ שאל איוון אחד מהרוצחים במאפייה.
״מחר, נתנו לנו הפעם אישה שנפרדה מהאקס שלה.״ עניתי.
״מהו שמה?״ שאל ריי.
״אשלי פלורנס.״ אמרתי בחיוך, ״אבל אל תדאגו בחורים, הפעם אני אטפל בזה.״ הוספתי בדימיון שאני אאנוס אותה לפני וכבר עמד לי.

״למה אתה זה שתמיד מקבל בחורות ראיין?״ שאל ריי וצחק.
״אתה כבר יודע את התשובה.״ עניתי וקרצתי לו.
——————————————————————
אשלי
———

טיילתי בבוקר ברחבי מקסיקו, העיר האהובה עליי שמאז שאני זוכרת את עצמי אני גרה כאן.
נפגשתי היום עם חברתי הטובה ביותר- ג׳ני לאחר שהייתה בלונדון עם אימה.
ג׳ני היא חברת ילדות שלי והיא יפת תואר, שיער חום שופע כל טוב שיש, עיניים ירוקות, חזה גדול ותחת דיי קטן, אבל חוץ מזה היא האישה הכי יפה שיש, אחריי כמובן.

״היי אשלי.״ קפצה עליי ג׳ני לחיבוק.
״היי ג׳ן,״ החזרתי לה חיבוק חזק יותר, ״נו, איך היה בלונדון?
״מושלם, הלוואי והייתי נשארת שם לנצח העיר הזו הכי מדהימה שיש, כולם שם נחמדים גם.״ סיפרה בהתלהבות.
״אני ממש שמחה בשבילך שנהנית.״ חייכתי אלייה.

פתאום משום מקום הגיע הבן אדם הכי שווה שראיתי.
״את אשלי נכון?״ שאל וליבי התכווץ.
״כן, ואתה...״
״ראיין, נעים להכיר.״ חייך אליי והבלורית שלו עפה לאחור, ״אני יכול לדבר איתך?״
״כן אבל רגע, מאיפה אתה יודע את השם שלי?״  שאלתי בחשדנות וכיווצתי את עיניי.
״קשרים.״ ענה בהתנשאות וסידר את הבלורית שלו.

הלכתי איתו, נכנסנו לתוך שירותים של מסעדה.
״את האישה הכי יפה שראיתי.״ ליטף את לחיי והזיז את שיערי.
״לא אתה לא עומד לזיין אותי עכשיו, אתה חי בסרט.״ צחקתי.
״למה לא אהובתי?״
״אהובתי, פששש נסחפנו. אנחנו מכירים בקושי חמש דקות ראיין.״ הדגשתי את שמו וגלגלתי עיניים.
הוא ניסה את מזלו ורצה להשים את ידו בשדיים שלי.
״תיגע בי ואין לך אשכים יותר, ראיין.״ הדגשתי את שמו שוב כדי שיקלוט.
״קשוחה, אהבתי.״ ענה, ״אז נקבע למועד אחר, אהובתי?״ התגרה בי והוריד את המכנס שלו, יש לו את הזין הכי גדול שראיתי מבין כל הגברים שניצלו אותי בשביל זיון.

״וו-וואו.״ פלטתי.
״את אוהבת את זה, אהובתי?״ קירב את הזין שלו אל ידי אבל הרמתי את המכנס שלו ואמרתי- ״אמרתי לא!״ סטרתי לו.

״את יודעת מי אני?״ התקרב אליי והשליך אותי על הקיר עם יד אחת, פה התחלתי לפחד, ״אני ראיין מילו.״
״המ-מאפיונר?״ גמגמתי.
״בינגו.״ חייך אליי והוציא נשק.
הבנתי שהוא הולך להרוג אותי עכשיו, כי לא נתתי לו מה שרצה.
״אל תדאגי אהובתי, לא אהרוג אותך, אבל אפשר לפחות את המספר טלפון שלך?״ חייך והשבתי לו חיוך מפוחד.
״היי, אל תפחדי.״
יש לו פיצול אישיות קשה.
״כן ב-בטח, תרשום- +52....״ אמרתי לו.
״ניפגש, אהובתי.״ אמר ונשק ללחיי.