לא סיפור פשוט - חרבות ברזל

ההוא

"הכל בסדר איתך?" - קראתי את המשפט המיועד להיות הודעה, שבקרוב תשוגר לווטסאפ שלה. ניסיתי לנסח את ההודעה מחדש מאות ואלפי פעמים בראשי, אבל אף ניסוח לא היה טוב מזה. לא - אף ניסוח לא היה טוב, בעצם, כי אין ניסוח טוב למה שאני מנסה לשאול. חלק א' במוח שלי מבקש שאחשוב עליה - על האישה היפהפיה ההיא, שתמיד קוררנת מאושר -וכך גם הודעות הווטסאפ שלה, מלאות בלבבות ובכינויים כמו "מהממת!". הפעם, ה"מהממת" נשמע לי מאולץ. כאילו אותה המהממת היא, איך לאמר, ככה ככה כזאת. תחזרי לחשוב עליה. על שני הילדים שלה, שיתאימו יותר לאריזה של מגבוני האגיס מאשר לחיים האמיתיים. ותחשבי גם עליו. על האבא של ילדי הפרסומת, הוא שנתן להם את העיניים הכחולות והשיער ה"בלונדיני" . תחשבי על הפוסט המתרגש שלו, על התמונה שלו אוחז בנשק. הדבר היחיד שראיתי אותו אוחז היה תינוקות. נו, איך אפשר שהכל יהיה בסדר. כשהוא מוצב איפשהו, בדרום, בצפון או במרכז, והיא מוצבת כרמטכ"ל הבית, לבד.

"היי מהממת, לא פשוט, אני דואגת לו." היא ענתה. לא פשוט, צודקת. לא פשוט לראות איך פשוט להרוס. איך פשוט לקחת חיים. איך פשוט, הכל, פשוט, זמני. כשלא פשוט, הכל נעשה פשוט, את יודעת. יש פרופורציות. לא פשוט לדאוג, לא לדעת.

"והוא, הוא בסדר? מצליחים לדבר?" שאלתי שוב. לימדו אותי לשאול תמיד קודם מה שלומך, ולשאלות הקשות להגיע אחר כך. ככה זה לפתח שיחה. שאלתי אם הוא בסדר, כי ברור מאוד מי אותו ה"הוא". ברור מי צריך שיהיה בסדר. ברור להודעה של איזה "הוא" היא מחכה.

"הוא אומר שכן, לא מפרט יותר מידי." אומר שכן, ולא פשוט שוב לא לדעת. לא פשוט לחכות להודעות, או להודעה אחת מ"הוא" אחד. ולא פשוט עם המידע. לא פשוט שאין, ומה שיש גם לא פשוט. לא פשוט לסלול דרך בין פייק לאמיתי, בין רלוונטי לשקרי, בין לוחמה פסיכולוגית לאמת, והנפש... איפה היא, הנפש. מנותקת כבר מזמן, מרדימים אותה ביחד עם התינוקות.

"שתדעי שאני חושבת עלייך המון. אם את צריכה משהו אני כאן." אני כאן כי לא פשוט לי להילחם ברצון לקחת נשק או ארגז עם אוכל או בגדים לתוך שדה הקרב. לא פשוט להילחם ברצון לנסוע עד אליה, והאזעקות יחכו, ולתת חיבוק ענק כזה לה ולילדים, לתינוקות, שלמדו להתרגש בכל פעם שאבא מופיע בבית או בגן, לבוש מכנסי ירוק-זית, ורובה על כתפו. אז אני כאן, בעורף. אני כאן בשביל עצמי. אני כאן בשביל כולם. מחכה להודעה מאחת שמחכה להודעה, מאחת שהכירה פעם אחד, מאחד שאהב פעם אחת. אני כאן כדי לדבר. אני כאן כדי להקשיב. כי לא פשוט לחיות בלי שמישהו יקשיב.