Change You [Larry Stylinson] ✔

Weak

עבר יום נוסף, והארי עדיין היה באותה תנוחה מאתמול. כאילו דבר לא השתנה.

הוא שתה קצת מהבקבוק מים שלו וחשב על זה שהוא לא אכל כבר יום שלם, היו המון ימים כאלה.

הוא החליף את בגדיו מול המראה ושם לב לעצמות הבולטות בביטנו, פניו היו חיוורות יותר מתמיד, הרגליים שלו היו דקיקות יותר ממה שהן כבר היו והבטן שלו כאבה מרוב הרעב.

הוא בלע את רוקו, שם את החולצה מיד ומנסה להתעלם ממחשבות כאלה, כי לשקוע בדיכאון לא יתרום למצב שלו.
הוא חזר להתיישב במיטתו, לא מסיט את מבטו אפילו לרגע שהדלת נפתחה, לא יהיה שום דבר מפתיע בכל מקרה.

"אתה רעב?"

הוא הנהן בראשו מעט והעביר את מבטו לבחור, הוא החזיק צלחת עם לחמניה וביצה.

למרות שהוא לא רצה, הוא חשב על זה שלואי בחיים לא היה נותן לו להישאר רעב למשך יום שלם, גם אם הוא היה החוטף שלו. זה לא היה קורה.

הוא לקח את הצלחת והבחור יצא מהחדר. ברגע שהוא נגס בלחמניה, הבטן שלו הרגישה סבוכה יותר מתמיד.

שהוא סיים, הבטן שלו התחננה לעוד וזה הורגש. אבל כל מה שהוא יכל לעשות היה להתקפל במיטה עם שמיכה ולנסות להירדם. ככל שהוא יירדם יותר מהר, ככה הסיכוי שהם יבואו להכות אותו יירד.

שהדלת נפתחה שוב, הוא עצם את עיניו וניסה להעמיד פני יושן למרות שפעימות ליבו הורגשו יותר ויותר עם כל צעד שקרב.

שהצעדים לא הושמעו יותר, הוא כמעט נשף בהקלה אבל נזהר שלא כדי שהבחור לא יחזור. הוא פתח את עיניו, ובאותה שנייה הוא נמשך מהמיטה בכוח ונפל על הריצפה.

הוא מיהר לקום ורעד מפחד שהבחור התקדם אליו שוב, הוא מיהר להתרחק אל הקיר אבל גבו התנגש בו והבחור המשיך להתקדם.

"ב..בבקשה.. אני מתחנן.. בבקשה אל.." הוא גימגם ושתיקה קלה עברה עד שהבחור תפס אותו והעיף אותו על הקיר.

קול בכי קטן נשמע ממנו והוא סירב לעמוד, הוא הרגיש חלש יותר מתמיד. לא היה לו כוחות לעמוד ולסבול את הכאב שוב.

הוא הרים את חולצתו אל פניו והרטיב אותה בדמעותיו, מתקפל לעצמו ובוכה.

"תעמוד"

שתיקה.

"תעמוד!"

"א..אני לא יכול, בבקשה" הוא התחנן, לא בטוח אפילו למה. כל מה שהוא רצה היה להתכסות בשמיכה ולבכות על כל מה שעבר עליו בזמן האחרון.

הבחור משך אותו מחולצתו שוב והיה קל להרים אותו בגלל המשקל שאיבד, הוא העיף אותו על ראש המיטה. זה פגע בחלק האחורי של ראשו והוא נאנק בכאב, משתדל לא להוציא שום קול כדי שהוא יילך.

הוא משך את השמיכה מעל גופו ומעל פניו, כמעט לא משאיר מקום לנשימה. הוא הצמיד את הכרית לפניו ובכה לתוכה, אף אחד לא יכל לשמוע כלום. וזה מה שהוא רצה.

אז זה פרק די קצר ורק על הארי ואני מצטערת על זה
מצטערת שהפרק גם ככ מאוחר וגם קצר
פשוט ראיתי סרט והתעצלתי אבל לא יכולתי להירדם בלי לכתוב

לילט ♥