היי זאת אני שוב אדווה מאי זה תחילת הספר השני לפני חודשים הייתי בבית ביום שבת ואז מי שום מקום בשעה 06:00 בבוקר היה לי אזקה ונפל לי רסיס קרוב לבית למזלי הייתי בסדר וגם המשפחה שלי יום למאחרת או יומים למאחרת נודה לי ששתי חברים שלי ניחטפו במסיבה הייתי בדיכאון בחרדות בעיות אכילה כי הם היו ממש חשובים לי פחדתי ממש שהקראה להם משהו ממש נוראי אז לא אכלתי לא שתיתי בעיות אכילה דיכאון ועוד לא ישנתי בלילה אני ממש הייתי בלחץ השמות שלהם זה רון ו תמר הם היו חברים ממש טובים שלי הם עדיין אבל המלחמה הזאת הרסה לי החיים. יום למאחרת היה לי איזה 10 אזקות ביום אחד אני הייתי בבית איזה 20 יום לפחות ואני כל הזמן כזה בראש כזה הם בסדר אם יחזירו אני ממש מפחדת אני מקווה שאם בסדר אני כולכך מקווה שזה הגמר אז בשעה כזה 00:00 או 01:00 אמרו בחדשות שזה החזה למלחמה ושזה רק התחלה אז אני ממש בכיתי כי יכול להיות שאני לא אראה אותם יותר איזה לחץ אמרתי לעצמי מה הקטה של החמאס לחטוף אנשים כאילו אני מבינה שאם רוצים לשלוט עלינו אבל זה לא אומר שצריך להרוג תינוקות שרק אתמול נולדו כאילו תחשיבו רגע פתואם נולד ילד או ילדה ובום מי שום מקום הוא מת או היא. זה חלק 1 מחר חלק 2 זה סיפור אמיתי.
