until the last day

part 1

~ניק
"ניקולאס!" אביתר צעק מבעד לדלת ונכנס ישירות
לחדר העבודה "סין תקפו אותנו והרגו לנו 4 חיילים" אביתר אמר והזעם שהיה בגופי התגבר מרגע לרגע "פאק!, אנחנו כבר איבדנו 5 חיילים שלשום איך זה קורה לנו שוב?!" שאגתי על אביתר "אני יודע, אני מצטער ההבטחה הלכה בדיוק שהסינים הגיעו" "תהרוג כול אחד ממי שהיה שם בהבטחה" אמרתי ללא היסוס
"אתה בטוח? כמו שאמרת אבדנו כבר 5 חיילים ועוד 4 היום" אביתר אמר בהיסוס "אני בטוח לא מתאים שהיו לי בוגדים" אמרתי "אוקיי, אה וקיבלתי שיחה ממתאו שיקאוגו יגיעו מחר כמו שביקשת" אביתר אמר ואני הנהנתי "יופי תגיד להם בלי איחורים אנחנו לא יכולים לעבור על זה בשתיקה" אמרתי ואחרי רגע קיבלתי שיחת טלפון
על המסך היה כתוב את השם של אבא שלי "שלום בני" אבא שלי אמר, לי ולאבא שלי היה קשר מיוחד אני והוא היינו בריב של שנה בגלל משהו שהוא הסתיר ממני אבל לפני שנתיים בדיוק
הסכמתי לסלוח לו "שלום אבא, משהו דחוף?"
שאלתי כי לא היה לי זמן לשיחות ארוכות
"אה כן הסינים חירבו לנו את אחד מהברים שלנו אז כניראה שאני לא אבוא מחר" אבא שלי אמר והזעם שהיה בתוכי התגבר
"אתה צריך שאבוא לשיקאגו?" "לא לא יש לך מספיק על הראש בתור הקאפו של מקסיקו אתה תצטרך להישאר כמה שיותר קרוב לשם בזמן הקרוב" אבא שלי אמר ואני הבנתי אותו
באמת יש יותר בלגאן במקסיקו מאשר בשיקאגו אז אני לא חושב שאגיע לשיקאגו בזמן הקרוב "טוב אני צריך לנתק" אבא שלי אמר "טוב ביי" אמרתי ולא בזבזתי זמן לנתק לקחתי את הכוס שהייתה לא מזמן מלא בוויסקי וניפצתי אותה על הקיר בדיוק שאחי נכנס לחדר "ואו אחי תירגע" רום אמר "תסביר לי איך פאקינג נאבדו לנו 9 חיילים!!!" שאגתי עליו "אני לא יודע זה מה שאני מנסה לברר" הוא צעק עליי בחזרה
"פאק!" אמרתי ושברתי עוד כוס שסתם הייתה לידי "טוב תרגע לך להתקלח בנתיים אני אדבר אם האנשים שלי שיבררו" רום אמר ואני הנהנתי והתקדמתי לדלת "אני היום היה במועדון" אמרתי ויצאתי מחדר העבודה

*טוב אז זה ספר חדש כי אני חושבת שהספר הקודם לא יצא לי באמת כול כך טוב אז בקצרה מי שלא הבין זה ספר על מאפיה מדבר על ניק בן ה27 ועל לורן בת ה25 ניק הוא הקאפו של מקסיקו ועל לורן נספר בפרק הבא*

ניק-27
לורן-25
רום-26
אבא של ניק-58
אביתר-58

כול שאר הגילאים היו בפרק הבא