until the last day

Part 2

~לורן
"נוו סבתא הבטחתי לך שאני לא אחזור מאוחר אין לך מה לדאוג" "טוב נשמה אבל אל תאחרי אני אדאג" "טוב סבתא אני לא יכולה לדבר נאיה מתקשרת אלי" "אוו נאיה מתוקה למה היא לא באה כבר אלינו" "לא יודעת טוב סבתא אני חייבת ללכת לענות לה" אמרתי והתרחקתי מהמטבח אני וסבתא שלי גרות לבד ההורים שלי נפטרו בתאונת דרכים שבאמת אני מעדיפה לשכוח וחוץ מזה אני גם הייתי בת יחידה אז זה היה יותר כואב וקשה כי חוץ מסבתא שלי ונאיה לא היה הייתי אף אחד אה וגם סבא שלי נפטר לא מתאונת דרכים אבל הוא נפטר מהתקף לב זה באמת היה הרגע שנשברתי כי לי ולסבא שלי היה קשר שאף אחד היה יכול להפריד.
עניתי לנאיה והיא ישר אמרה "נוו כמה זמן לענותת!! כלבה" "מצטערת נוו דיברתי עם סבתא שלי סליחה" אמרתי וצחקתי בלב "טוב טוב אבל את זוכרת שהולכות היום למועדון כן?" היא אמרה ואני גלגלתי עיינים "איך אני אשכח זאת הפעם החמישית שאת מזכירה לי" עניתי ביאוש
"נו מה לעשות, הבנתי שכול החתיכים מגיעים למועדון שאנחנו הולכות אליו" "נוו למה את צריכה למצוא לך חבר במקום זה בואי נהיה אני ואת זוג" אמרתי בציניות וצחקתי "נע חכי שאני הצא מהארון ואז" היא אמרה ואז פשוט לא יכולתי להחזיק אז נקרעתי מצחוק "טוב במקום לצחוק שם תתארגני עוד שעתיים אני באה לאסוף אותך"
היא אמרה ונתקה לנאיה יש קטע כזה שפשוט במקום להגיד ביי היא מנתקת ישר, נאיה ואני חברות כבר מאז שנולדנו אמא שלה ואמא שלי היו חברות כל כך קרובות כמוני וכמו נאיה שאמא של נאיה גילתה שאמא שלי מתה היא התפרקה ובכתה מלא היא לא אכלה שבוע עד שאיכשהו היא חזרה לעצמה.
התחלתי להתארגן נכנסתי להתקלח וסיימתי אחרי משהו כמו 10 דקות ואז ישר התחלתי עם השיער עשיתי פן ואז בייביליס ישר שסיימתי שמתי את השימלה עקביים ובדיוק שסיימתי נאיה התקשרה "אני למטה רדי" "יורדת יאללה ביוש" אמרתי וניתקתי לקחתי את התיק יצאתי "נשמה של סבתא תיזהרי עם מישהו עושה משהו שאת לא רוצה שיקרה תתקשרי עלי אני ישר אבוא להחטיך לו" סבתא אמרה ואני צחקקתי "טוב סבתוש יאללה ביי" אמרתי ויצאתי,הגעתי למטה וראיתי את הרכב של נאיה ואת נאיה נשענת אליו "אמלהה איזו כוסית אתת" נאיה אמרה וישר רצה עלי "מי שמדברת תגידי הסתכלת על עצמך במארא? יא כוסית על" אמרתי ונאיה התחילה לצחוק "טוב יאללה בואי לאוטו שלא נאחר ואז היה תור יותר ארוך למועדון" היא אמרה והתקדמנו לאוטו, אחרי משהו כמו 20 דקות נסיעה הגענו למועדון שנראה כמו ארמון באמת שאני לא מגזימה הוא פשוט ניראה ואו "את בטוחה שזה מועדון?" שאלתי בהלם "כן כן אני בטוחה יאללה בואי כבר" נאיה אמרה והתקדמה לכניסה "תעודות בבקשה" השומר אמר ואני ונאיה הוצאנו ישר את התעודות "כנסו" הוא אמר ונכנסנו "אמלה מה זה המקום הזה" נאיה אמרה והייתה בהלם כימעט כמוני המקום נראה כמו ארמון גם מבפנים הרחבת ריקודים ענקית יש שלושה ברים אחד ליד הרחבת ריקודים אחד קצת ליד המדרגות ועוד אחד קצת רחוק מהרחבת ריקודים הלכנו לאחת הברים והתישבנו שם "כן יפיפיות מה תרצו להזמין" הברמן אמר "נשמח לשתי קוקטלים" "אוקיי כבר מגיע" הוא אמר והלך לקבל עוד הזמנות "המקום הזה הזוי" נאיה אמרה "מסכימה" אמרתי ואחרי כמה שניות הברמן הביא לנו את הקוקטלים "תודה רבה" נאיה אמרה והיה אפשר לשמוע שהיא מפלרטטת איתו
"אז איך קוראים לך?" נאיה שאלה את הברמן "יונתן ולך?" הוא שאל "נאיה" "אה שם יפה" הוא אמר ואני הרגשתי לא שייכת לשיחה אז קמתי והתקדמתי לבר אחר.
הגעתי לבר שליד המדרגות וראיתי מישהו שניראה כאילו המלאכים הביאו אותו עכשיו הייתי בהלם הוא לבש חולצה שחורה מכופתרת מכנס ג'ינס שחור סרקתי אותו ושהגעתי לפנים שלו ראיתי אותו מסתכל עלי הסתכלנו אחד על השני כמה שניות ואז הברמן השני אמר "אז פריססה מה תרצי" הסתובבתי וקלטתי שהברמן סורק אותי "העיינים שלי למעלה אם לא שמת לב" אמרתי "שמתי לב פשוט אני חושב שהחלק התחתון יותר יפה" הברמן אמר וגרם לי להתעצבן "אתה יכול גם לחשוב אבל איזה באסה אתה בחיים לא תקבל לראות אותו" אמרתי לו "אני לא חושב הוא ניראה כול כך יפייפה מפה אז אני לא רוצה לדמיין אותו מבעד לבגדים" "רונן יא בן זונה תתעסק בלקוחות או שאני נשבע שאני אהרוג אותך" מישהו אמר מאחורי הסתובבתי וישר ראיתי את אותו אחד שהסתכל עלי "טוב סליחה" הברמן שמסתבר שקוראים לו רונן אמר ואני הנהנתי "זה בסדר אבל תלמד שעם אתה מתחיל אם מישהי אל תתחיל את זה באני פשוט חושב שהחלק התחתון יותר יפה בסדר?" אמרתי ושמעתי את אותו אחד שראיתי מקודם צוחק אוקיי ואו הצחוק שלו אלוהי
"אוקיי מצטער" הברמן אמר והלך ללקוחות אחרים
"אז איך קוראים לך?" שאלתי אותו "ניק, ולך?" "אני לורן" אמרתי והסתכלתי על הפנים שלו ואו הפנים שלו הוא פשוט ניראה אלוהי "ניק בוא דחוף!!!" מישהו צעק במדרגות וניק ישר הרים את העיינים למדרגות "טוב אני חייב ללכת אז זה המספר שלי תתקשרי" ניק אמר ורץ למדרגות אוקיי תהיה בטוח שאני אתקשר אמרתי לעצמי והזמנתי מונית כדי שאני אלך הביתה ניראלי שזה הספיק לי ליום אחד אני כבר העדכן את נאיה שאני אגיע הביתה.

*אוקיי אני יודעת שהרבה זמן לא העלתי פרק פשוט היו לי מבחנים אז לא היה לי זמן מקווה שאהבתם את הפרק בפרק הבא נקווה שלורן באמת תתקשר לניק*