Never give up! L.T

פרק 5

~נקודת מבט לואי~
כל מה שהיה לי אכפת ממנו עכשיו זאת אלינור. "לי עוד כמה זמן יקח?" שאלתי בלחץ "לפחות עוד 10 דקות אתה יודע אני חייב לנסוע במהירות מסויימת אלה החוקים" ליאם אמר רגוע "נו שילכו להזדיין החוקים האלה" נייל אמר בעצבים "נייל תרגע ומהר להזכיר לך שאלינור שלי ולא שלך" אמרתי בעצבים "תרגע אתה אידיוט אלינור שונאת אותך ואותי לא" הוא אמר בהתנשאות אבל עזבתי את זה רק שלחתי לו מבט מאיים והוא גילגל עניים "נו לי מתי מגיעים" שאלתי את ליאם לאחר משהו כמו 7 דקות "עוד שתי דקות" ליאם אמר ונאנחתי.
~נקודת מבט אלינור~
"אתה תראה מה לואי יעשה לך שהוא יחזור" והוא צחק "לואי לא יחזור תביני את זה כבר שלא אכפת לו ממך" ואם הוא צודק? אם לא אכפת ללואי ממני? איזה דפוקה אני למה שלמישהו יהיה אכפת ממני כולם שונאים אותי "אני דיברתי אלייך שאלתי שאלה תעני לי עלייה" הוא דיבר אליי? "מה שאלת?" הוא בעט לי לתוך הבטן ומהעוצמה נפלתי והחזקתי בבטן שלי שבערה לי "שאלתי אם את מעדיפה את זה כואב או כואב מאוד" לא עניתי לו רק השפלתי את ראשי "תעני לי זונה" הוא בעט בי "תעזוב אותי כבר" הוא התכופף אליי ולקח לי את היד והעמיד אותי וגרר אותי באגרסיביות למעלה "די תעזוב אותי אתה מכאיב לי" התחננתי שהוא יעזוב אותי "סתמי ואם תהיי ילדה טובה אני יגיד לסקוט לא לעניש אותך הרבה" הוא אמר וזרק אותי על המיטה ונשכב מעליי ( זה לא הולך להיות כחול שירה אז תפסיקי עם המחשבות שלך😏😂 shira1603 ) הוא הוריד לי את החולצה באגרסיביות "תעזוב אותי כבר" אמרתי בהיסטרייה "תורידי לי את החולצה" הוא ביקש אבל לא עשיתי זאת הוא נאנח והוריד אותה בעצמו והוריד את מכנסיו "ועכשיו לחלק המעניין" הוא אמר בתחמנות "לא לא בבקשה לא אני יעשה הכל בבקשה אני מתחננת" התחננתי שהוא יעזוב אותי אבל הוא לא הקשיב והוריד לי את המכנס כך שהוא עם בוקסר ואני עם חזייה ותחתונים "את מוכנה לכיף?" הוא שאל ורק הנדתי בראשי ובכיתי "תפסיקי לבכות ותהני מזה" הוא אמר ונתן לי סתירה.
~נקודת מבט לואי~
"נו ליאם יאללה כבר" צעקתי על ליאם בעצבים "תרגע לו הגענו" ליאם אמר בעצבנות "יופי" מלמלתי ורצתי לבית "תפסיקי לבכות ותהני מזה" הגבר אמר ושמעתי קול של סתירה ורצתי למעלה לכל הקומות ולכל החדרים "שכל אחד יעלה לקומה שלו ויבדוק" עליתי במהירות לקומה שלי ושל אלינור ושמעתי את הצעקות מאחד החדרים שם אז רצתי וראיתי את אלינור עם הלבשה תחתונה ואותו עם בוקסר הוא שכב עלייה והיא בוכה בהיסטריה והוא מלטף לא את היריכיים ( ככה רושמים את זה?😂 ) "חתיכת בן זונה תעוף ממנה עכשיו" צעקתי "אז החבר הגיבור שלך החליט לבוא מה?" הוא אמר וקפצתי עליו במכות העיניים שלי נהפכו לשחורות וראיתי את הבנים עולים במהירות ללמעלה ונייל ישר הלך לאלינור ועוטף אותה מה שעוד יותר עיצבן אותי אז הרבצתי לו חזק יותר אני חושב שהוא מתחיל לאבד הכרה "לו תפסיק" ליאם צעק וניסה להפריד בינינו "אף אחד אבל אף אחד לא נוגע בבחורה שלי אני ברור?!" בעטתי בו בכל מילה ונתתי לו בעיטה לביצים והוא נאנק מכאב וראיתי את החדר מבולגן הבגדים של אלינור קרועים על הרצפה והבגדים של הבן זונה הזה גם כן על הרצפה וראיתי את אלינור על המיטה בוכה לחזה של נייל והוא חיבק אותה חזק והוא כנראה נהנה מזה ואלינור הייתה לבושה באחת החולצות שלי שנייל כנראה הוציא מהארון והתקרבתי אליהם והיא רצה אליי וחיבקה אותי חזק ויכולתי לראות את המבט הפגוע על הפרצוף של נייל מה שגרם לי לשמוח מעט "אני כל כך פחדתי לואי" היא גמגמה בבכי ובפחד "ששש... די אני פה איתך עכשיו ולא יקרה לך כלום" היא הנהנה והרמתי אותה לכיוון אחד מהחדרים הרבים שיש בקומה שלנו ( מכיוון שהשומר ניסה לאנוס את אלינור בחדרה- הערת כותבת ) והתיישבתי על המיטה שאלינור עליי "לואי אל תעזוב אותי יותר אני מתחננת אני מתה מפחד להיות פה לבד" מה הוא עשה לה שהיא כל כך מפחדת? "מה הוא אמר לך? ומה הוא עשה לך?" שאלתי בעצבים "הוא אמר לי משהו על איזה סקוט אחד אני לא יודעת מי זה הוא התחיל לשאול אותי עלינו אם אנחנו חברים או שיש בינינו קשר הוא רוצה לחפש את הנקודת חולשה שלך והוא חושב שזאת אני ו... ו...." היא התחילה לבכות "הוא הרביץ לי כל כך חזק שחשבתי שהגוף שלי ישבר" פאק "תראי לי מה הוא עשה לך" אמרתי לה בעצבים והיא הרימה מעט את חולצתה וראיתי חבורה ענקית סגולה כחולה "בן זונה" העברתי אצ ידי בעדינות על החבורה והיא התכווצה בכאב "פאק זה כואב" היא מלמלה והחזיקה בבטנה "לואי אני רוצה ללכת לישון אוקי?" הנהנתי בראשי והתקרבתי לנשק את שפתייה ופאק הן כל כך רכות זה כל כך כיף לנשק אותה היא חייכה בתוך הנשיקה מה שאומר שהיא אהבה אותה ואחרי שהתנתקנו נישקתי אותה עוד כמה נשיקות קטנות כאלה "אז מה אנחנו עכשיו?" היא שאלה "מה שאת רוצה" עניתי לה בחיוך והיא נישקה אותי "זה עונה לך על השאלה?" הנהנתי בחיוך "לואי אתה יכול לישון איתי אני אממ..." היא הסמיקה היא כזאת חמודה שהיא מסמיקה "ברור" השכבתי אותה וחיבקתי אותה מאחורה ׳כפיות׳ ( זוכרת שירה?😂😂😂 shira1603 ) "לילה טוב בייב" אמרתי לה והיא נרדמה.
~נקודת מבט אלינור~
הלכתי לישון מהופנטת אחרי הנשיקה שלי ושל לואי ואני יודעת שזה מוזר להתאהב בחוטף שלך אבל אני אוהבת אותו ועם המחשבה הזאת נרדמתי.
~בוקר~
פתחתי את עיניי מעט וראיתי את לואי בוהה בי ומלטף לי את הראש אז החלטתי להבהיל אותו קצת "זה לא יפה להסתכל על אנשים שהם ישנים" אמרתי בפתאומיות והוא נבהל וצחקתי עליו כל כך הרבה ולרגע שחכתי מכל מה שקרה אתמול על שהתחילה לכאוב לי הבטן מהפצע הזה "פצע מזדיין" מלמלתי "שפה בייב" כאילו שהוא לא מקלל מלא "עכשיו נשיקת בוקר" הוא אמר והתנשקנו עד שנייל נכנס והתנתקנו "לואי תומס בפלאפון בוא" נייל אמר בקרירות וסגר את הדלת סליחה לא סגר הוא טרק בעצבים "אוף למה על הבוקר" לואי נאנח "אנחנו נמשיך את זה אחר כך" לואי אמר ונשק לי נשיקה יבשה על השפתיים ויצא מהחדר ואני הלכתי להתקלח.
~נקודת מבט לואי~
הלכתי לענות לתומס לפלאפון
שיחה:
תומס:תקשיב יש לי משימה בשביל הכנופייה אבל היא מסוכנת ואתה והכנופייה חייבים לעזוב לשבוע וחצי בערך לאסיה
אני:אלינור יכולה לבוא גם?
תומס:אם אתה מאוד רוצה שיקרה לה משהו אז כן
אני:מצחיק מאוד אין שם שום מקום בטוח?
תומס:היא יכולה להישאר בדירה שתהיה לכם גם הבחורות של שאר הבנים יכולות לבוא
אני:אוקי מתי יוצאים?
תומס:בעוד יומיים
אני:אוקי ביי אחי
תומס:ביי גברברון
אלינור לא יודעת שאני ראש הכנופייה הכי גדולה שיש בלונדון אני חייב לספר לה על זה ואני חייב גם שליאם יבדוק לה את החבורה שיש לה בבטן.
"לי איפה אתה?" קראתי לליאם "בסלון" הלכתי לסלון "תקשיב תומס התקשר ועוד יומיים יש לנו משימה איפשהו באסיה והבנות יכולות לבוא איתנו לא נראה לי שתזיק לאלינור קצת חברה של בנות האאא ולי אני צריך שתבדוק את אלינור הבן זונה בעט לה בבטן ויש לה שם חבורה ענקית" הוא הנהן "אז תגיד לזאין על פרי ואני יודע לסופיה ותגיד לי מתי לבוא לבדוק אותה ואני יבוא" הנהנתי ועליתי לאלינור וראיתי אותה רואה בובספוג שהיא לבושה עם הבגדים שלי ופאק היא נראת בהם יותר טוב ממה שאני נראה בהם "אלי אני צריך לספר לך משהו" היא כיבתה את הטלוויזיה והסתכלה עליי מחכה שאני יתחיל לדבר "אני מבקש אל תפחדי ממה שאני הולך להגיד לך עכשיו כי אני הולך לשמור עלייך יותר ממה שאני ישמור עליי אוקי?" היא הנהנה טיפה בלחץ "אני ראש כנופיית הפשע הכי גדולה בלונדון ובעוד יומיים אנחנו צריכים ללכת לאנשהו אוקי אל תפחדי ממני אני לא פגע בך" אמרתי מפחד שהיא לא תרצה להתקרב אליי היא עיכלה את דבריי ואז פתחה את פיה לשאול שאלה "זה אומר שאני נשארת פה לבד עד שתחזור עם עוד מישהו שינסה לאנוס אותי ואז שוב הוא ירביץ לי?" היא דיברה מהר ובלחץ והרגעתי אותה "את באה איתי ואת תהיי במקום בטוח עם עוד בנות אוקי? את לא תישארי לבד ואני מבטיח לך שאני אשמור עלייך בסדר? אני אוהב אותך" נישקתי אותה נשיקה מלאת רגשות ואז התנתקתי ממנה שנזכרתי שליאם צריך לבדוק אותה "ליייי בוא למעלה" קראתי לו "תקשיבי ליאם עכשיו יבדוק לך את החבורה על בטן ואם יכאב לך אפילו טיפה תגידי לי" היא הנהנה וליאם נכנס לחדר "בואי תרימי את החולצה ותראי לי" אלינור הרימה מעט את החולצה והראתה לו את החבורה "פאק" ליאם מלמל "אלינור אני אשאל אותך עכשיו שאלות ואני חייב שתעני לי על כולם בכנות אוקי?" ליאם שאל אותה והיא הנהנה ( למי שלא מבינה זה מנקודת מבט של לואי- הערת כותבת ) "כמה את שוקלת?" ליאם שאל ואלינור חשבה לרגע "אני שוקלת בערך 45 קילו והגובה שלי הוא מטר שבעים" הוא הנהן "מתי אכלת בפעם האחרונה?" עכשיו שאני חושב על זה היא לא אכלה הרבה זמן "אממ נראה לי מלפני שלושה ימים" פאק "רגע ואת לא רעבה?" ליאם שאל ואלינור הנידה בראשה וליאם פער את עיניו "אלינור את מרעיבה את עצמך?"
~~~~~~~~~
טוב זה היה פרק 5 מקווה שאהבתן ואני רק מודיעה שהפאנפיק יהיה עד פרק 20 בערך או 30.
האאאא ויצאו לי בערך 1500 מילים😂 אני ממש אוהבת את הפאנפיק הזה אני לא יודעת למה אני פשוט אוהבת להתעלל באלינור חחח טוב הלכתי ביוש חפרתי יותר מידי ושירה הפרק מוקדש לך shira1603
אוהבת נועה❤️