אם סיריוס היה נשאר...

פרק 1

התאריך היה האחד בנובמבר, 1981.

איש גבוה בעל שיער שחור ארוך ועיניים אפורות נכנס לבקתה מבודדת שהייתה באמצע היער. בתוך הבקתה היה שולחן קטן, מטבח, מיטה ושני כיסאות. על אחד הכיסאות ישב אדם בעל פנים חיוורות ושיער חום בהיר שקרא ספר. האיש הגבוה התיישב לידו והסתכל על העיתון שהיה מונח על השולחן. בעמוד הראשי של העיתון הייתה תמונה של אישה ג'ינג'ית צעירה, איש עם שיער שחור ומשקפיים, ותינוק קטן.

"סיריוס," האיש עם השיער הבהיר הניח את הספר על השולחן וחיבק את חברו. "זה אמיתי?"

"כן, רמוס. זה אמיתי." סיריוס, האיש הגבוה, ענה לו. "ג'יימס ולילי באמת מתים."

"זאת לא אשמתך." רמוס אמר לו.

"זאת כן אשמתי, רמוס. אני אמרתי להם לסמוך על זנב-תולע."

"וזה נכון מה שאומרים על התינוק?"

"הוא בסדר. ראיתי אותו אתמול בלילה." סיריוס ענה לו. "לא הייתי צריך לסמוך עליו. לא היינו צריכים לשנות."

"איפה הארי?" רמוס שאל.

"דמבלדור שלח את האגריד להביא אותו לבית אחותה של לילי."

"זו שלא באה לחתונה?"

"היא ולא אחרת." סיריוס אמר. "האגריד אמר לי שדמלבדור ידע שאבוא לבית. אתה לא מבין, רמוס. וולדמורט הרס לגמרי את הבית. גם החתול נעלם."

"הוא יחזור." רמוס אמר, ומזג מים לשתי כוסות. "כמו שאני מכיר את פינט, הוא תמיד יחזור להארי."

"אני מקווה. לקראת הערב אלך לביתה של פטוניה. תרצה לבוא איתי?"

"כמובן." רמוס אמר.

כשעה לאחר השקיעה, שני אנשים הופיעו בדרך פריווט, מול בית מספר 4. הרחוב היה שקט והבתים הגדולים והמרובעים היו חשוכים לגמרי.

"הם כבר יגיעו." סיריוס אמר לרמוס, ובדיוק באותו הרגע הופיע איש נוסף. הוא היה גבוה ורזה בעל שיער כסוף וזקן ארוך, משקפיים בצורת חרמש, עיניים כחולות ואף עקום. הוא היה לבוש בגלימה סגולה ארוכה.

"דמבלדור." רמוס הושיט את ידו והאיש המבוגר לחץ את ידו ואחר כך את של סיריוס.

"האגריד כבר יביא את הארי," דמבלדור פנה את סיריוס. "אבל אתה לא תיקח אותו, סיריוס. אני יודע שזה יהיה קשה לך, אבל זה לטובתו בלבד. אתה לא יכול לקחת אותו. אתה צריך להשאיר אותו פה."

"בבקשה אל תבקש ממני את זה, דמבלדור." סיריוס ביקש. "הם אנשים מזעזעים. היא לא באה לחתונה של אחותה רק בגלל מה שאנחנו. מה אתה חושב שיקרה אם נשאיר אותו פה? אל תבקש ממני להשאיר אותו פה, לבד. לא, אני לא מסוגל לעשות זאת."

"סיריוס, אתה תראה אותו שוב, אם מזה אתה פוחד."

"הוא איבד את שני ההורים שלו ביום אחד, ואתה באמת תגיד לי לעזוב אותו?"