ספר הצ'יזבטים הגדול

הטלפון... (ניקה)

מריה רק חזרה מעוד יום רגיל בבית הספר, אך כשחזרה אימה לא היתה בבית מה שהחשיד את מריה מכיוון שאימה הייתה אמורה כבר להיות בבית. לא לקח הרבה זמן עד שהיא הבחינה שיש יד ללא גוף על הרצפה, היא הסתכלה על היד מקרוב יותר ולדאבונה גילתה שהציפורניים שעל היד זהות לציפורניים שאימה עשתה שבוע שעבר. רגעים אחדים לאחר מכן הטלפון של הבית צלצל. היא ענתה וענה קול נמוך ומחוספס שלא אמר יותר משלוש מילים, "אני צופה בך" וברקע נשמעה אמא שלה צורחת. לא הרבה לאחר מכן התחילה מריה להריח דם מהקירות וכשהתחילה ללכת בביתה גילתה שכל הקירות מרוחים בדם. הקול מהטלפון הידהד בראשה ממש כאילו מי שאומר את זה נמצא לידה. היא ניסתה לברוח אך הדלת לא היתה אלא קיר לבנים קשיח כבטון. הטלפון צילצל שוב וכשמריה ענתה לא נשמע קול ומיד לאחר מכן אותה היד ששכבה על הרצפה יצאה מתוך הטלפון והתחילה לחנוק את מריה, היא ניסתה להאבק אך ללא הצלחה. היד לחצה חזק וחזק יותר עד שמריה צרחה צרחה אחרונה ונגמר לה האוויר.