לטליה (שם בדוי)
אני שונאת אותך אני שונאת אותך אני שונאת אותך אני שונאת אותך
אני מדברת איתך שעות בטלפון, גם כשמצב הרוח שלי דפוק ואני רוצה לבכות.
אני מקשיבה לכל הסיפורים שלך פעם אחרי פעם, ועונה כשאת אומרת לי "התקשרתי כדי לפרוק"
אבל למה כשאני רוצה לשתף במשהו שקשור אלי
משהו שמציק לי כי זה דבר קשה שקרה בכיתה
את לא מוכנה להקשיב?
למה ישר צריך לחזור לנושא שלך?
אנחנו אמורות להיות חברות, ואין לי הרבה כאלו
אז למה אני נמצאת פה רק בשביל שאת תוכלי לשתף?
למה אני מקבלת יחס של יומן אישי ולא של ילדה עם רגשות משלה?
