I'm screwed, do you still want me?(עברית)

פרק 3

"ואוו זה היה מטורף!"
דילן אמר שהתלהבות
וזה גרם לי טיפה להסמיק
"תודה"
אמרתי מובך מזה
"אני לא מאמין!"
דילן אמר בשוק
"מה קרה?"
שאלתי לא מבין
"אני גרמתי ליאן צ'ין האדיש
להסמיק"
הוא אמר בהלם גדול
"חהחה מאוד מצחיק
וחוץ מזה אני לא מסמיק"
אמרתי לו
"אתה לגמרי מסמיק"
לפתע קול נשמע מדלת החדר
הפתניתי את מבטי וראיתי את תום נשען על הדלת משלב ידיים ומחייך

______________________________________________________________________________________

נק מבט - תום

הגענו הביתה אני ודילן מבית ספר הנחתי את התיק
בחדר ונשכבתי על המיטה חסר כוחות
גללתי קצת באינסטגרם
מתעדכן
כשנשמע דפיקה על הדלת
"כן!"
צעקתי כדי שישמעו אותי
הדלת נפתחה וחשפה בפניי את דילן
"היי מה קורה?"
דילן שאל והתיישב לידי במיטה עזבתי את הטלפון כשדיבר איתי
"בסדר מה איתך?"
שאלתי אותו
"אני בסדר
הי אב הקוושטן פור יו"
(מי שלא הבין הוא אמר שיש לו שאלה
באנגלית"
דילן אמר לי בחיוך וצחקתי
"מה השאלה?"
שאלתי אותו מעט בסקרנות
"יאן אמור לבוא לפה
אתה יכול בבקשה להתנהג אליו יפה?
ואם לא זה לפחות להתעלם ממנו?"
דילן שאל אותי בתקווה
"ברור"
אמרתי לו בחיוך וראיתי את מבטו המופתע
"למה זה היה כזה קל?"
הוא שלא אותי בחשדנות
"תראה אני לא שונא את יאן
הוא ילד חמוד בסך הכל"
אמרתי עם קצת סומק בלחיים
"רגע אז למה אתה מתבריין אליו?"
דילן שאל אותי לא מבין
"זה מסובך יותר ממה שאתה חושב"
אמרתי לו ועיניי התרוצצו בכל החדר
העיקר לא להסתכל בעיניו כי אז הוא ישר יבין
"תומו אני החבר הכי טוב שלך
ואתה שלי
אתה יכול לסמוך עליי"
הוא אמר לי והניח את ידו על בירכי
"זה פשוט ש...
אני לא מתבריין אליו בכוונה"
אמרתי לו בחוסר ביטחון
הרמתי את עיניי אליו מסתכל בתוך עיניו
"לא נכון
אתה..."
דילן אמר וישר הבין
אמרתי לכם היה אסור לי להסתכל עליו
"לאלאלא אל תגיד את זה אפילו"
עצרתי אותו לפני שהוא אמר משהו
והרגשתי את הלחיים שלי לוהטות
"אז למה אתה מתנהג אליו ככה?"
הוא שאל אותי בזעזוע
"אף אחד לא יודע שאני כזה
ואני לא יכול פשוט לגשת עליו אז התחלתי
לעשות את זה כי זה הדרך היחידה שאני יקבל ממנו יחס"
אמרתי לדילן ועלו לי דמעות לעיניים
כאב לי לעשות את זה ליאן
זה כואב לראות אותו בוכה ועוד יותר כואב זה שאני יודע שזה בגללי
אבל הייתי חייב
"אתה פאקינג מטומטם!"
דילך צעק עליי ודפק לי כרית לראש
ואוו זה כאב
"אני יודע אבל אני לא יודע איך להראות רגשות
זה הדרך היחידה שאני מכיר"
אמרתי לו ודמעות זלגו מעיניי
"היי תרגע ששש"
דילן משך אותי לחיבוק מנחם והרגיע אותי
"אני יכול לנסות לעזור לך איתו
אבל אתה חייב להפסיק את הכל
במיוחד את המכות בבית ספר
של כולם לא רק שלך"
הוא אמר לי בטון קשוח ולא הבנתי
"רגע מזאת אומרת לא רק שלך
מי עוד מרביץ לו?!"
שאלתי את דילן בדאגה וכעס
"כולם!
אתה 'מלך התיכון' שכחת כל מה שאתה עושה אחרים עושים יותר גרוע
כדי שתאהוב אותם"
הוא אמר לי
וזה מחץ לי את הלב
"אני ירצח אותם"
אמרתי לו בכעס
"לא צריך לרצוח אף אחד רק תגרום לזה להפסיק
ואז נראה מה נעשה"
דילן אמר לי והנהנתי
נשכבתי עוד פעם והפעם נתתי לדילן קצת מקום
הוא הבין ונשכב לידי
"לא רציתי שזה יקרה"
אמרתי לו ביתיפחות
"ששש אני יודע"
הוא אמר לי ושיחק עם שערי
מרגיע אותי
"הוא בא לפה היום"
דילן אמר לי לפתע
והרמתי את ראשי מסתכל עליו לא מבין
"הוא בא לעזור לי בלימודים בשעה 18:00
אז תנצל את זה
כשיהיה רגע מתאים אני יסמס לך ותבוא עליי לחדר טוב?"
הוא שאל אותי והנהנתי
"תודה דיל"
אמרתי לו וחיבקתי אותו
"אין על מה ביג ברו"
הסתום הזה
"תלמד טוב"
אמרתי לו הוא הנהן בחיוך ויצא מהחדר
הסתכלתי על התקרה שמודבקים עליה כוכבים כאלה שזוהרים בחושך עוד מגיל חמש
אני אוהב  את יאן מתחילת החטיבה אבל לא ידעתי איך לגשת אליו אז התחלתי להתבריין אליו
לא רציתי שזה ידרדר ככה
לא ציפיתי שזה ידרדר ככה
כשהרגתי את הראש שלי מתפוצץ נכנסתי למקלחת לשטוף את כל המחשבות שלי
אני ידאג שכולם יפסיקו להתבריין אליו
זה לא יכול להיות ככה כבר
זה כבר מוגזם
המקלחת לא עזרה לי כי גם שם חשבתי על זה אז סיימתי להתקלח ויצאתי לחדר שלי
(המקלחת שלו בתוך החדר שלו)
לבשתי מכנס רחב בצבע שחור
ונחתי במיטה היה לי חם אז לא תרחתי לשים חולצה
הלכתי לישון קצת מקווה שהשעה שש כבר תגיע

**כעבור כמה שעות**

פתחתי את עיניי פתחתי את הטלפון רואה שעוד כמה דקות שש
אז במהירות שמתי חולצה עליי
ויצאתי לכיוון המטבח
לפתע הרגשתי משהו נתקע בי במותן
הסתכלתי וראיתי שזה היה יאן
"סליחה לא ראיתי אותך"
אמרתי לי בהתנצלות
"מה בגלל שאני כלכך גמד?"
הוא שאל אותי בארסיות
"לא סתם
באמת לא ראיתי אותך"
אמרתי לו בעדינות והמשכתי ללכת למטבח
"הכל טוב?"
שמעתי מרחוק את דילן שואל את יאן
"לא כלכך
אני חושב שאח שלך היה נחמד אלי הרגע
הוא חולה?"
הספקתי לשמוע את יאן עונה לדילן וציחקקתי מעט
אבל זה גם העציב אותי
אני כן רוצה להיות נחמד אליו אבל עד עכשיו לא יכולתי
אבל כבר לא אכפת לי מה יחשבו
"דיאבלו בוא קטן שלי"
אמרתי לדיאבלו שראיתי אותו במטבח עם אמא שלי
הוא ישר בא עליי בשמחה
וליטפתי אותו
"הלוואי שאני הייתי זוכה ליחס כזה ממך"
שמעתי את אמא שלי אומר
ציחקקתי מעט והלכתי לחבק אותה
"את מקנא?"
שאלתי אותה
"ברור"
היא אמרה כמובן מאליו
"די מאמו אני אוהב אותך"
אמרתי לה נתתי לה נשיקה על הלחי והלכתי לשבת באי לידה
"אני צריך לספר לך משהו"
אמרתי לה
הגיע הזמן שאני יספר לה
"מה קרה מתוק שלי?"
הוא שאלה אותי בדאגה
"אני אוהב גם בנים"
אמרתי במהירות מפחד מהתגובה שלה

___________________________________________

עוד פרק יוצאאא לדרךך
מקווה שאהבתם אותו🥰
אוהבת אתכם😘
דרך אגב פרק הבא ביום שבת