ריידר -
פאק הכאבים היו בלתי נסבלים.
נאנחתי כשמתי את הנייר הספוג באלכוהול על הפצע הפתוח שהספיק להזדהם מהקרב אתמול בלילה.״ריידר, ריידר!״ שמעתי את קולו של אחי הקטן ג׳ואי קורא לי מהחדר שליד.
חבשתי את הפצע שעל הצלעות שלי,
והתחלתי להתקדם לכיוון חדרו של אחי הקטן בן ה10.
״מה קרה בחור קטן?״ שאלתי ונכנסתי לחדרו.
הוא ישב בקצה המיטה, אדום מרוב המאמצים לנעול את הנעליים הלבנות שקניתי ליום ההולדת שלו.
״אתה יכול לעזור לי? אני לא מצליח להכניס אותה לרגל״
התכופפתי למרות הכאבים בצלעות,
והכנסתי את שתי רגליו לנעליים הלבנות שהספיקו
כבר להשחיר.״אני ממש רעב יש משהו לאכול לפני שנלך לבית הספר?״
שאל ג׳ואי.
״אני אקנה לך בסופרמרקט משהו לאכול בסדר?״ הוא הנהן בראשו ורץ לקחת את התיק.
ההורים שלנו אף פעם לא היו נוכחים.
תמיד הייתי צריך לעשות הכל בבית הזה.
לטפל באחי הקטן בזמן שאני בעצמי הייתי בכיתה י״ב.
הם תמיד בנסיעת עסקים או זין אחר,
זה לא ממש מעניין אותי.
אני מאכיל ודואג לאחי ולי הקטן מאז שהייתי בן 14.
בגלל זה אני מתאגרף, אני מרוויח הרבה כסף בקרב אחד.ג׳ואי נכנס בריצה למטבח עם התיק על גבו.
״אתה מוכן לבית ספר בחור קטן?״ שאלתי בחיוך קטן שלא חייכתי לאף אחד אחר חוץ מאחי הקטן.
לא יכולתי להרשות לעצמי להראות רגשות.
״כן כן אני מוכן, ותפסיק לקרוא לי בחור קטן אני לא קטן!״
נאנחתי, לקחתי את התיק ופתחתי לג׳ואי את הדלת.
נעלתי אחרינו והתקדמנו לכיוון האוטו השחור שלי.בל -
הסתכלתי על עצמי במראה וניסיתי לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר.
בתקווה שהתיכון החדש לא יהיה כמו התיכון הקודם שלי.
שטפתי את הפנים במים קרים,
והכרחתי את גופי להירגע.
לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי מהשירותים לכיוון הסלון.
״היי מתוקה, בוקר טוב״ אמרה אמא שלי ברגע כשנכנסתי לסלון.
חייכתי חיוך קטן וחיבקתי אותה לבוקר טוב.עברתי ליד אבא שלי שישב בפינת השולחן,
שתה קפה וקרא עיתון.
״היי אבא, בוקר טוב״ אמרתי וחיבקתי אותו גם כן.
״היי חמודה, איך ישנת?״ לא יכלתי לענות על השאלה הזו בכנות.
היה לי סיוטים כמו בכל לילה.
״ישנתי נהדר״ נאנחתי וחייכתי חיוך קטן ולא אמין.״אני יוצאת עכשיו לכיוון הסופרמרקט כדי לקנות משהו לאכול לפני בית הספר, להתראות״ אמרתי ופתחתי את הדלת. ״בסדר, בהצלחה בבית הספר״ אמר אבא.
״תודה״ לקחתי את התיק ויצאתי מהדלת.הסופרמרקט למזלי די קרוב לבית שלי, וכך גם התחנת אוטובוס שלי.
הוצאתי את הכסף הקטן שהיה לי בתא הקטן של התיק והחזקתי אותו בידי, ברגע שנכנסתי לחנות.
חיפשתי את העמדה של הלחמים עד שמצאתי אותה בסופה של החנות.ראיתי ילד קטן מנסה להגיע ללחם שנמצא די גבוה במדף.
ניסיתי להגיע למדף כדי לעזור לילד,
אך פתאום הרגשתי יד נשלחת לכיוון הלחם הגבוה ולקחה אותו ללא מאמץ.
הסתובבתי כדי למצוא עיניים כחולות כמו ים עמוק ננעצות בי. הרגשתי כאילו הן בוחנות כל תנועה שאני עושה.
הבחור הוריד את היד והתרחק מעט.
יכלתי לראות אותו טוב יותר עכשיו.
היה לו יופי עוצמתי, לא יכלתי להסביר את זה.
עיניים כחולות, תווי פנים שנראים כאילו הם יכולים לחתוך זכוכית. שיער שחור כמו הלילה.
הרגשתי כאילו הוא מסתכל לי לתוך הנשמה.
הוא הטה קצת את הראש בסקרנות אך מבטו היה קר.״ריידר, צריך ללכת הבית ספר מתחיל עוד 20 דקות״
אמר הילד הקטן לבחור שנראה ששמו היה ריידר.
ניתקתי את מבטי מעיניו,
לקחתי במהירות לחם והלכתי לשלם בקופה.
״זה 12.90״ הבאתי לו את הכסף הנדרש ויצאתי במהירות
מהסופר מרקט.פרק ראשון💓
אהבתם בינתיים?
YOU ARE READING
fight with love
Romanceמאותו רגע שמבטנו נפגשו ידעתי שהיא משהו מיוחד. הבחורה הכי שפגשתי. האסון המוחלט של חיי.