"היום," המורה התחילה, "אנחנו נתחיל את ההרשמה שלנו לתכנית באינטרנט של חבר לעט. המחשבים מוכנים באתר שאנחנו נשתמש, אני רוצה שכולכם תרשמו לזה ותחכו בדף הבית."
אני אפילו לא רוצה לעשות את זה. זה 2015, למי לעזאזל יש חבר לעט? הפרויקט הזה בטח לא שווה את זה, אבל אני אכשל בכיתה הזאת. אני אצטרך לקחת את האיי+ החופשי. (-A+= ציון מאה.)
אני מקלידה שם משתמש פשוט וסיסמא, מחכה שהאתר יאפשר לי להיכנס. אני מגלגלת בדף הבית, מביטה בכל לוח ההודעות ובאנשים החדשים שנרשמים.
"עכשיו, תתחילו לחקור. אני רוצה שאתם תבחרו חבר לעט קבוע וכל יום תרשמו מעט ביומן שלכם על מה שלמדתם אחד על השני." האישה הסבירה לכיתה.
המורה מסמנת ביד אחת בזמן שכולם מסתובבים כדי לבחור את מסכי המחשב שלהם. העיניים שלי מעיפות במבט לכל עבר האנשים המחוברים, אף אחד לא באמת מעניין. אני מרעננת את הדף, מבחינה בהצעת חברות חדשה.
זאיןגמאליק / 22 / בריטניה.
האם הוא לא גדול מידי בשביל אתר כזה? אני מאשרת את ההצעה בכל מקרה, הבחנתי בתיבת הדואר הנכנס שהרכישה מספר אחד מעלייה.
זאיןגמאליק: הי :)
'אמ הי'
זאיןגמאליק: מה קורה מותק
'אני בסדר, אתה?'
זאיןגמאליק: אני טוב! (:
'אם לא אכפת לך שאני אומרת, אתה בן 22. מה אתה עושה באתר הזה?'
זאיןגמאליק: ובכן קודם כל, אין מגבלת גיל בשביל זה ודבר שני, אנשים בוגרים גם צריכים חברים. :)
אני מחייכת למסך, מתחילה לחבב את הגישה העליזה שלו. אולי זאיןגמאליק לא כזה רע.
-
[הדרך שבה הם הכירו]
YOU ARE READING
Sweet Dreams (Zayn Malik AU)
Fanfiction״אני חושב שראיתי אותך בשינה שלי.״ מסופר על שני חברים שמדברים כל לילה לפני השינה. - [הכותבת: @homestvck]