21

45 3 0
                                    

-למחרת בבוקר-
הם הביאו לי להשאר עוד לילה ובבוקר הם הסיעו אותי הביתה ודילן נתן לי את טלפון שלו ואמר שהוא פה במקרה שאני צריכה לדבר או בכללי מישהו להעביר איתו את הזמן ושאני לא אתבייש להתקשר כשקשה לי והוא היה חמוד ונחמד וחיבקתי אותו לשלום ונכנסתי הביתה חחחח מזל שבתים לא יכולים למות אמרתי לעצמי בצחוק וצחקתי נכנסתי למטבח ומילאתי לעצמי כוסית ודקה שתיתי אותה בשלוק ואהבתי את התחושה החמימה שעברה לי בגרון לקחתי עוד כוסית והלכתי לאמבטיה נכנסתי זרקתי כמה סבונים מתפוצצים ונחתי לי במים החמימים ואז שמעתי צלצול טלפון לקחתי אותו ועניתי לטלפון "הלו ?"
"הלו זאת לי מה קרה לך בזמן האחרון למה לא ענית?" לי נלחצה"לא יכולתי לדבר" עניתי "טוב את יכולה להביא לי את שון? איתן רוצה לדבר איתו יש לו משהו חשוב לספר לו "לי אמרה ושמעו שהיא עצובה "אממ אין שון יותר הוא מת בגלל זה אני לא באתי" אמרתי ולי השמיעה קול פליאה "אמג איך את ?" "איך אני ? חחחח אני מרגישה נוראי "אמרתי בכנותו דמעה ירדה לי שוב במורד הלחי ,למה אני לא יכולה פשוט לשכוח מזה למחוק אותו מהראש? לי ניתקה והנחתי שהיא פשוט רצה לפה כדי לנחם אותי אבל לא רציתי מישהו שינים רק רציתי להצטרף אליו אז פשוט הכנסתי את הראש ביחד איתי לאמבטיה וניסיתי להטביע את עצמי אבל מישהו הוציא אותי מהאמבט כמה חבל שהיא גרה קרוב....
אחרי שלושה שעות שלי מנסה לנחם אותי ולהתנהג כמו פסיכולוגית זה כבר נמאס עלי "דייי ליייי אני הבנתי שון מת וזה מבאס ואני צריכה לחיות עם זה וזה יעבור לי בסופו של דבר אני הבנתי את זההה פשוט תפסיקי להתנהג כמו פסיכולוגית"צעקתי והיא השתתקה "אני רק רציתי לעזור לך " היא אמרה אחרי שתיקה של עשר דקות והלכה
וככה נגמר היום והלכתי לישון מחר יום חדש ומחר אני ארגיש כבר יותר טוב חשבתי לעצמי לפני שנרדמתי
קמתי "בוקר טוב אלי" "בוקר טוב יום חדש חיים חדשים" אמרתי לעצמי והלכתי לשירותים צחצחתי שיניים הסתרקתי התאפרתי קצת כדי שלא יראו את העיגולים מתחת לעיניים,נכנסתי לחדר הלכתי לארון והוצאתי חולצה לבנה רופפת ארוכה ג׳ינס בהיר טימברלנד לקחתי ביד וירדתי לאכול במטבח הגדול שלי לבד סיימתי לאכול עליתי למעלה שוב שמתי בושם ולקחתי את התיק
נכנסתי לשיעור הכל היה בסדר לא שאלו אותי כלום והיום עבר מהר ומתיש בצורה לא הגיונית מהחלטתי לשבת בקפיטריה עם כולם ולדבר עם אנשים,ולא לא סיפרתי איך הוא מת אבל בגלל שהבינו אותי ובכו איתי וחיזקו אותי ואת כולם הרגשתי טוב יותר הרבה יותר טוב והבנתי שהוא כועס עלי למעלה שאני מתאבלת עליו אז החלטתי ללכת היום עם לי ואנה לשיחה ליילית ביחד ואז לשבת על החוף ולבוא לבית הספר מלאות בחול וטיפ טיפה שתויות חשבתי שיהיה כיף אבל בסוף לי ואנה השתפנו ולא רצו ללכת אז באתי הביתה עברתי על כל הספרים וכל החומר של כל המקצועות ואז השעה היתה כבר 00:23 אז ירדתי למטה הדלקתי אמטיוי ורקדתי קצת ולאחר מכן התקלחתי והכנתי לעצמי משהו ואכלתי עליתי למעלה צחצתי שיניים והלכתי לישון .
בבוקר קמתי התלבשתי התארגנתי הלכתי לבית הספר ונכנסתי למבחן הגדול במתמטיקה ישבתי אתמול כל היום אני בטוחה שאני אצליח כך עבר השבוע האחרון של הלימודים במבחנים ולפעמים נזכרתי בשון והייתי טיפה עצובה אבל זה עבר טיפה.בטח אתם חושבים איך זה שאני מתגברת על זה כל כך מהר?כאילו מה אין לי לב? אז לא יש לי לב אבל אני פשוט יודעת וממש טובה בלדחוף את הרגשות פנימה ולשכוח מהם ואז כשהכל מצטבר אני מוציאה הכל ואחרי המסיבה שהוזמנתי אליה לכבוד סיום בית הספר הכל התפרץ...

By my side-HebrewWhere stories live. Discover now