Lost in Japan#1

53 6 75
                                    


נ.מ הארי

"לעולם לא אצליח להבין למה המנהל החליט להקדיש קיר שלם לידיות" אמרתי לטימותי ששהה לצידי בזמן שעמדנו מול קיר הידיות בבית הספר לאומנות ובחנו את הדוגמאות המעטרות אותן.

"אני מניח שבשביל להביא לנו השראה?" אמר וראשו נטוי שמאלה לבחון סלסול מוזהב על אחת מהידיות, קולו דעך לשאלה בסוף המשפט.

"חשבתם אולי שזה המעצב פנים ולא המנהל?" לחש קולה של לורי מאחורינו וקפצנו בבהלה

"לורי!" קראנו אני וטימותי יחד והלה צחקה בתשובה, שערה הכהה מפוזר סביב פניה העגלגלות.

"סליחה" צחקקה והעיפה קצוות שיער אל מאחורי אוזנה השמאלית "אבל אני עדיין צודקת, זה מעצב הפנים" אמרה ובמחווה כמעט בלתי מורגשת החזירה את קצוות השיער אל מסגרת פניה.

"ולמה שמעצב הפנים ירצה להדביק שישים וארבע ידיות על קיר מסדרון שמוביל לשירותים?" שאל טימותי ולורי משכה בכתפיה

"כמו שאמרת, לתת לנו השראה אני מניחה"

טימותי נענע את ראשו באנחה, תלתליו הזהובים והכחולים זזים בקצב סביבו.

צחקקתי בשקט וכשהצצתי בשעון ליבי הפסיק לפעום לרגע "שיט אנחנו מאחרים" אמרתי בקול ומיד הזדרזנו לרוץ לכיוון הכיתה, עוברים בדרכנו על פני פינות חמד נוספות בסגנון קיר הידיות אך לא היה לנו מספיק זמן לעצור ולהתרשם - בקצה עיני זכיתי בהצצה לפסל מופשט של אישה מיניקה שד, פינה מלאה בצמחים טורפים ויצירות סריגה.

לורי התקשתה לעמוד בקצב שלנו עם חצאית הגינס הארוכה שלה ושמחתי בליבי על המכנסיים הרחבים שלבשתי הבוקר

"קדימה לורי, אנחנו מאחרים לשיעור של גרגורי" קראתי אליה והיא הרימה אלי מבט זועם במקצת

"אני הולכת הכי מהר שאני יכולה אבל הגינס הזה לא עוזר לי" אמרה ונאבקה עם החצאית שעל גופה, מנסה להרים אותו מעט כדי לתת יותר מרחב הליכה לרגלייה.

"הגענו" אמר טימותי מול דלת זכוכית חלבית לאחר מספר רגעים נוספים של הליכה סלאש ריצה מהירה, שואב את האוויר סביבו ומעביר את אצבעותיו בשערותיו הכחלחלות.

לורי הגיעה רגע מאוחר יותר וניסתה לנגב את הזיעה שהצטברה מעל שפתה העליונה מבלי שנשים לב.

"מוכנים?" שאלתי בטון די שקט והזוג הנהן בתשובה.

פתחתי את דלת הזכוכית בדחיפה ונכנסנו לכיתה מוארת וגדולה, כיסאות עמדו על צידי שולחנות מלאים בחומרי אומנות והיו מאוכלסים על ידי תלמידים מלבד ארבעה כיסאות ריקים בתפזורת.

קירות לבנים מלאים ביצירות אומנות של תלמידים ובוגרי בית הספר הקיפו אותנו ובמיוחד תפס את עיני יצירה של תלמיד שרשי התיבות ל"פ חתמו את הקנבס- פלג גוף עליון מחוטב של דמות גבר שראשו מביט לשמיים ופרחי אביב צצים בפינות אקראיות על חזהו ושערו.

"תודה שהואלתם להכנס לשיעור" הקניט אותנו המורה מקדמת הכיתה והחווה בידו על הכיסאות הפנויים, עיני הסטודנטים האחרים ננעצו בנו וסומק קל עלה על פני כשהתיישבתי

"אז כמו שהתחלתי להגיד לפני שנכנסתם הוא שהיום נתחיל ללמוד על צבעי מים ואיך להשתמש בהם כמו שצריך" אמר המורה גריגורי האוס בהישענות על מקל ההליכה שלו תוך כדי שכתב על לוח הכתיבה כותרת לשיעור

"מי יכול להגיד לי מהן שתי הטכניקות המקובלות לשימוש בצבעי מים?" שאל והסתובב בצליעה קלה אלינו

"רטוב על יבש ורטוב על רטוב" ענתה מיד תלמידה בעלת רעמת תלתלים כתומים ובנדנה כחולה כרוכה סביבם

"יפה מאוד דר" נפנף במקלו לכיוונה והסתובב ללוח חזרה לכתוב את שתי הטכניקות "מי יודע להגיד לי מה ההבדל ביניהן" הסתובב אלינו חזרה ועיניו הכחולות סורקות את הכיתה עד שהחלטתי לענות בחשש

"אממ, רטוב על רטוב נותן מראה יותר חלק ואחיד של צבע ורטוב על יבש יוצר טקסטורה על הבריסטול" אמרתי בשקט והאוס הנהן בסיפוק וחזר ללוח לכתוב את התשובה שלי

"נכון מאוד סטיילס, פעם הבאה תאמין בעצמך יותר" אמר ופניי התחממו בצורה קיצונית.

האוס הניח על שולחנו את טוש הלוח והרים ארבעה מברשות במספר גדלים והסביר מה מטרת כל אחת מהמברשות ואיך להשתמש בכל אחת מהן.

"קדימה, תתפרעו על הנייר" אמר לבסוף לאחר מספר דקות נוספות של הסברים.

פתחתי את הערכות של צבעי המים והמברשות, החלטתי ללכת לכיוון חגיגי לכבוד יום ההולדת המתקרב של אחותי הקטנה ג'מה.

קמתי למלא את כוס המים והתחלתי לסרטט על הנייר בעיפרון סקיצה של פניה של אחותי מהזיכרון מוקפת בלונים ומחייכת חיוך גדול.

כשהייתי מרוצה מהסקיצה התחלתי בחלק הצבעוני,

מרחתי את הצבע הבהיר בשכבות עדינות, יצרתי הצללות ועירבבתי את שלושת צבעי הבסיס הנתונים לנו לקשת שלמה של צבעים וגוונים.

אחד מתלתלי השתחרר מהגומייה שהחזיקה אותם על קודקודי ועצרתי את פעילות הצביעה בכדי לסדר אותם חזרה מהודקים שלא יפריעו לי,

בנתיים הסתכלתי על הנייר, דיי מרוצה מההתקדמות, שכבת הצבע החדשה המתינה להתייבש ובזמן שעשתה זאת הצצתי על העבודות האחרות של שאר התלמידים,

הצלחתי למצוא את הבית מהסרט המצוייר למעלה, דוגמאות פרחים ואת הכריכה של האלבום midnight של טיילור סוויפט

"טוב חבהלעך עומד להגמר לנו השיעור, לשיעור הבא בבקשה אני רוצה לראות שתיים שלוש עבודות מוגמרות של צבעי המים שלכם" אמר האוס ממקומו בקדמת הכיתה וכמו בסימן הצלצול התחיל וסימן את סוף השיעור.

___________________

וואו אני גאה להציג בפניכם את הפאנפיק החדש שלי!:)

יהיה לו קונספט קצת אחר ממה שאני רגילה אליו אבל הוא אמור לרוץ כי יש לי הפעם סקיצה כללית מראש:)

מקווה שתאהבו את הרעיון ומי שעדיין לא קרא את הפאנפיקים הקודמים שלי יותר ממוזמנים לקפוץ לעמוד שלי💞

אשמח אם תצביעו ותגיבו אם אהבתם:) ❤️

Lost in Japan - L.SWhere stories live. Discover now