אמיליה:
"אבא, אני לא עושה את זה!" צעקתי על אבא שלי בזמן ארוחת הבוקר.
"זו לא החלטה שלך, מתוקה, את תתחתני איתו" אבא שלי ענה לי והיה רוכז בקריאת עיתון.
לקחתי את העיתון מהידיים שלו וזרקתי אותו על הרצפה.
"אתה אפילו לא מקשיב לי! אני לא רוצה להתחתן איתו!" כעסתי על אבא שלי וקמתי ממקומי מטיחה את ידיי בשולחן.
"אמיליה, שבי!" אבא שלי התחיל לכעוס עלי "היום בערב נעשה פגישה ראשונה כל המשפחה שלנו וכל המשפחה שלו, עד אז, תתחילי להשתלט על עצמך"
"א-אבל אבא!" ייבבתי "אמא! תעשי משהו!" הסתכלתי על אמא שלי שישבה לי אבי, היא זקפה את גבה ודיברה ברוגע "אמיליה, כמו שאבא אמר, זו לא החלטה שלך, זה בין ההורים, את לא תמותי מזה"
לא הבנתי איך אמא שלי יכולה להיות כל כך רגועה.
"אני כן אמות מזה!" צעקתי ועליתי במדרגות לחדר שלי, נסערת.
צנחתי על המיטה שלי ונאנחתי. איך הם יכולים לעשות לי את זה? חשבתי שההורים שלי הם הכי טובים שבעולם, כנראה שלא.
בלי לשים לב נרדמתי במיטה וכשקמתי ראיתי את בלה, החברה הכי טובה שלי צופה בי.
"מה?" שאלתי ונאנחתי
"אבא שלך אמר לי להודיע לך שעוד שעה את ואמא שלך תצאו לקניות כדי לראות איזה שמלה תלבשי היום בפגישה הראשונה" אמרה לי בל עם פרצוף עצוב.
"אוף! בל! אין לי כוח, אני לא רוצה להתחתן איתו...הוא מכוער או חתיך? הוא כלב או נחמד?...אני לא יודעת עליו פאקינג כלום!" אמרתי בייאוש.
"היי היי אמי, תרגעי עם הדיבור הנגוע. רק תקווי לטוב" העירה לי בל וחייכה.
"מתוקות..." אמא שלי פתחה לאט את דלת החדר שלי "אמיליה, קומי מהמיטה ותסדרי את עצמך,אנחנו נחפש לך שמלה למחר. בלה? רוצה להצטרף אלינו?"
"אהה כן בטח שאבוא!" אמרה בל וקמה מהמיטה והתחילה למשוך אותי ממנה.
"אמאא אני צעירה מדי בשביל להתחתןןן" יבבתי והקשיתי על בל להרים אותי מהמיטה.
"אמיליה מתוקתי, את כבר בת 21! זה שאת בקולג' לא אומר שאת צעירה מדי בשביל להתחתן, קדימה קדימה קומי כבר" אמא אמרה ברוגע.
איך. אמא. שלי. יכולה. להיות. תמיד. רגועה. לעזאזל?!
אחרי כמה דקות יצאתי מהחדר עם בל, ירדנו במדרגת ויצאנו מהבית, אמא שלי כבר חיכתה לנו במכונית המפוארת ובל ואני נכנסנו אליה.
אחרי כמה מדידות בכל מיני מותגים שונים החלטנן - אמא שלי החליטה - על שמלה שחורה ארוכה וצמודה (אפשר לראות בתמונה למעלה איך השמלה נראית).
"את מהממת!" אמרו כל המלבישות והעוזרות, חייכתי חצי חיוך ממבוכה.
"זה יושב עלייך מושלם!" אמרה לי אמי.
"אוייש את סקסית רצח! הוא התאהב בך בשניה!" אמרה לי בל וחיבקה אותי.
חייכתי אליהן מובכת ומסמיקה "אממ תודה".
"אמיליה נשאר לך רק איפור קל, תסרוקת וזהו!" אמרה אימי בהתרגשות.
צפיתי באימה באמא שלי.
איפור?
תסרוקת?
זהו??
איך זה זהו?! זה הרבה!
נאנחתי ועקבתי אחרי אמי למאפרת והתסורקאית.
המאפרת שמה לי טיפה סומק, מסקרה, ואודם בגוון יין אדום.
אחרי האיפור ביקשתי שיקחו לי את שתי המחושים של השיער שלי וימשכו אותם לאחורה לקוקו רפוי וקטן, רציתי משהו פשוט.
וגם לזה, הוסיפו כל מיני תוספות שלא אהבתי, אבל לא התווכחתי.
אחרי שהייתי מאורגנת, עם הלוק, האיפור והתסרוקת היה כבר חמש אחר-הצהריים.
אמא שלי, בל ואני נכנסנו חזרה למכונית המפוארת והורדנו את בל בביתה, ולאחר מכן, אמי ואני נסענו לביתו של ג'קסון.
אמי ואני הגענו לגינת ביתו של ג'קסון, אבא שלי ואחי הקטן חיכו לנו בגינה עם חליפות.
אבא שלי התקרב לאמי להכניס את זרועה בזרועו, אחי חיבק את רגליי ונצמד אלי.
עוזרים חיכו מחוץ לדלתות כניסה המפוארות בביתו של ג'קסון, נאנחתי וגלגלתי את עיניי מהרשמיות.
העוזרים פתחו לנו את הדלתות הובילו אותנו פנימה, הם לקחו אותנו לחדר אוכל, שם חיכו לנו בחור מבוגר, בחורה מבוגרת, בחורה צעירה ו...
וואו גאד, פאק, הוא כל כך חתיך, ולוהט, לא ציפיתי, ג'קסון.
YOU ARE READING
אלה נישואין בכפייה?
Romanceאמיליה לא רצתה להינשא לג'קסון. ג'קסון לא רצה להינשא לאמיליה. אבל זה לא שהיה להם ברירה, הם מוכרחים. עסקים בין המשפחות השונות. המשפחה של אמיליה בעלת חברת קוסמטיקה גדולה. והמשפחה של ג'קסון בעלת חברת רהיטים ענקית. האם אמיליה וג'קסון יסכימו להינשא? האם ה...
